וַיִּקְח֞וּ מִלִּפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה אֵ֤ת כׇּל־הַתְּרוּמָה֙ אֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לִמְלֶ֛אכֶת עֲבֹדַ֥ת הַקֹּ֖דֶשׁ לַעֲשֹׂ֣ת אֹתָ֑הּ וְ֠הֵ֠ם הֵבִ֨יאוּ אֵלָ֥יו ע֛וֹד נְדָבָ֖ה בַּבֹּ֥קֶר בַּבֹּֽקֶר׃

וּנְסִיבוּ מִן קֳדָם משֶׁה יָת כָּל אַפְרָשׁוּתָא דִי אַיְתִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעִבִידַת פָּלְחַן קוּדְשָׁא לְמֶעְבַּד יָתַהּ וְאִנוּן מַיְתַן לֵהּ עוֹד נְדַבְתָּא בִּצְפַר בִּצְפָר:

ויקחו. את כל התרומה אשר הביאו:

והם. ישראל היו עוד מביאים נדבה אל משה בכל בקר:

וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מִדְּבָרִים הַנַּעֲשֵׂת בָּהֶם מְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר מַטְוֶה שֶׁל תְּכֵלֶת וְגוֹ׳ וְשֶׁל עִזִּים וְכָל הַפְּרָטִים אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂנָה בַּיָּדַיִם, וְזֶה סִבַּת עַכָּבָתָם שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ עַד אַחַר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, כִּי עֲסוּקִים הָיוּ וּמְבִיאִים מְלַאכְתָּם יוֹם יוֹם, אֲבָל נִדְבַת מָמוֹן הַצְּרִיכָה כְּבָר הֵבִיאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן בְּפַעַם אַחַת.