שְׁמוֹת ל״ו · ג׳

וַיִּקְח֞וּ מִלִּפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה אֵ֤ת כׇּל־הַתְּרוּמָה֙ אֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לִמְלֶ֛אכֶת עֲבֹדַ֥ת הַקֹּ֖דֶשׁ לַעֲשֹׂ֣ת אֹתָ֑הּ וְ֠הֵ֠ם הֵבִ֨יאוּ אֵלָ֥יו ע֛וֹד נְדָבָ֖ה בַּבֹּ֥קֶר בַּבֹּֽקֶר׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

האומנים לקחו מלפני משה את כל התרומה שהביאו בני ישראל למלאכת עבודת הקודש, ובני ישראל המשיכו להביא נדבה נוספת בכל בוקר ובוקר. אבן עזרא מבאר שישראל היו מוסיפים ומביאים נדבה אל משה בכל בוקר, מתוך התלהבות והתמסרות. אור החיים מבאר שהנדבה הנוספת שהביאו הייתה מדברים שכבר נעשתה בהם מלאכה, כגון חוטי טווי של תכלת ושל עיזים ושאר פרטים שנעשו בידיים, וזו הייתה סיבת העיכוב שבגללה לא הביאו הכול בבת אחת. הפסוק ממחיש את שפע הנדיבות של העם ואת רציפות ההבאה יום אחר יום.
מבוסס על אבן עזרא, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְסִיבוּ מִן קֳדָם משֶׁה יָת כָּל אַפְרָשׁוּתָא דִי אַיְתִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעִבִידַת פָּלְחַן קוּדְשָׁא לְמֶעְבַּד יָתַהּ וְאִנוּן מַיְתַן לֵהּ עוֹד נְדַבְתָּא בִּצְפַר בִּצְפָר:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויקחו. את כל התרומה אשר הביאו:

והם. ישראל היו עוד מביאים נדבה אל משה בכל בקר:

Piotrkow, 1907-1911

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מִדְּבָרִים הַנַּעֲשֵׂת בָּהֶם מְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר מַטְוֶה שֶׁל תְּכֵלֶת וְגוֹ׳ וְשֶׁל עִזִּים וְכָל הַפְּרָטִים אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂנָה בַּיָּדַיִם, וְזֶה סִבַּת עַכָּבָתָם שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ עַד אַחַר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, כִּי עֲסוּקִים הָיוּ וּמְבִיאִים מְלַאכְתָּם יוֹם יוֹם, אֲבָל נִדְבַת מָמוֹן הַצְּרִיכָה כְּבָר הֵבִיאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן בְּפַעַם אַחַת.

Vocalized Edition