שְׁמוֹת ל״ה · ב׳

ששת ימים. הִקְדִּים לָהֶם אַזְהָרַת שַׁבָּת לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ דוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת (מכילתא):

שִׁתָּא יוֹמִין תִּתְעֲבֵד עִבִדְתָּא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה יְהֵי לְכוֹן קוּדְשָׁא שַׁבָּא שַׁבְּתָא קֳדָם יְיָ כָּל דְיַעֲבֵד בֵּה עִבִדְתָּא יִתְקְטֵל:

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ. וְלֹא תַעֲשׂוּ בוֹ אֲפִילּוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.

כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְלֶאכֶת מִצְוָה:

ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי, שבת שבתון לה' כשם שהמשכן לה׳‎ כך שבת לה', ואין לדחותה בשביל מלאכת המשכן. ששת ימים חזר בו בשביל אלה הדברים דקאמר דקאי אמלאכת המשכן.

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וְגוֹ׳. פֵרֵשׁ רַשִׁ״י: הִקְדִּים לָהֶם אַזְהָרַת שַׁבָּת לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת. וּמַקְשִׁים כָּאן: וַהֲלֹא בְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים (ויקרא יט ג) כְּתִיב ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם: אִם יֹאמַר לְךָ אָבִיךָ חַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת אַל תִּשְׁמַע לוֹ, וְשָׁם לֹא הִקְדִּים הַשַּׁבָּת, וְאַף עַל פִּי כֵן פֵּרֵשׁ שֶׁדּוֹחֶה כִּבּוּד אָב וָאֵם, וְכָאן תָּלָה רַשִׁ״י הַדָּבָר בְּמַה שֶּׁהִקְדִּים שַׁבָּת לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְנִרְאֶה שֶׁלֹּא קָשֶׁה מִידִי, כִּי שָׁם דַּיֵּק מִדִּכְתִיב ״אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״ לְשׁוֹן רַבִּים, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר ״תִּשְׁמוֹר״, שֶׁהֲרֵי הַפָּסוּק מַתְחִיל בִּלְשׁוֹן יָחִיד, שֶׁנֶּאֱמַר ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ״, רוֹצֶה לוֹמַר כָּל אִישׁ וְאִישׁ. וּבִשְׁלָמָא אֵצֶל מוֹרָא אָב וָאֵם, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְחִיל בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְחָזַר וְאָמַר ״תִּירָאוּ״ לְשׁוֹן רַבִּים, מִכָּל מָקוֹם הֻצְרַךְ לוֹמַר זֶה לְהוֹרוֹת שֶׁאִישׁ וְאִשָּׁה שְׁנֵיהֶם חַיָּבִים בְּמוֹרָא אָב, כִּי סָלְקָא דַעְתָּךְ מֵאַחַר שֶׁאִשָּׁה רְשׁוּת אֲחֵרִים עָלֶיהָ שֶׁפְּטוּרָה מִמּוֹרָא אָב, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י. אֲבָל גַּבֵּי שַׁבָּת לָמָּה אָמַר ״תִּשְׁמֹרוּ״ לְשׁוֹן רַבִּים, כִּי שָׁם אֵין סְבָרָא לְחַלֵּק בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה? אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר: אַתָּה וּבִנְךָ חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי, כְּמוֹ שֶׁ״תִּירָאוּ״ שְׁנַיִם בְּמַשְׁמָע - אִישׁ וְאִשָּׁה, כָּךְ ״תִּשְׁמֹרוּ״ שְׁנַיִם בְּמַשְׁמָע - אַתָּה וּבִנְךָ. וְאִם כֵּן לְעוֹלָם כָּל מָקוֹם שֶׁמַּקְדִּים אֵיזוֹ מִצְוָה לַחֲבֶרְתָּהּ, הַמֻּקְדֶּמֶת עִקָּר וְדוֹחָה לַמְאֻחֶרֶת. וְכֵן בַּפָּסוּק ״אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ״ (ויקרא יט ל) הִקְדִּים גַּם כֵּן שַׁבָּת לַמִּקְדָּשׁ מִזֶּה הַטַּעַם. וְשָׁאנֵי הָתָם דְּמִיעֵט הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״תִּשְׁמֹרוּ״ לְשׁוֹן רַבִּים, וּמַה שֶּׁלֹּא גִלָּה לָנוּ זֶה מִצַּד הַקְדָּמָה, לְפִי שֶׁהֻצְרַךְ לְהַקְדִּים מוֹרָא אָב וָאֵם כְּדֵי לְהַשְׁווֹת מוֹרָאָם לְמוֹרָא שָׁמָיִם.

וּמַה שֶּׁהִקְדִּים בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא (לא יג) מִשְׁכָּן לְשַׁבָּת, וְכָתַב ״אַךְ אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״ לִדְרוֹשׁ מִיִּתּוּר לְשׁוֹן ״אַךְ״ שֶׁאֵין מִשְׁכָּן דּוֹחֶה שַׁבָּת, וַהֲוָה לֵיהּ לְהַקְדִּים הַשַּׁבָּת וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְיִתּוּר שֶׁל ״אַךְ״. הִנֵּה לְפִי מַה שֶּׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא בְּיִתּוּר לְשׁוֹן ״אַךְ״, הֻצְרַךְ לִכְתּוֹב לְשׁוֹן ״אַךְ״. אָמְנָם דִּבְרֵי רַשִׁ״י יְתוֹרַץ בְּדֶרֶךְ אַחֵר, וְאַגַּב זֶה יְתוֹרַץ גַּם כֵּן לָמָּה שִׁנָּה מֹשֶׁה הַסֵּדֶר, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה לוֹ תְּחִלָּה עַל הַמִּשְׁכָּן וּמֹשֶׁה הִקְדִּים הַשַּׁבָּת. וְזֶה כִּי הַשַּׁבָּת אֵין בּוֹ כִּי אִם כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהוֹרוֹת כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ חִדֵּשׁ עוֹלָמוֹ, וְהַמִּשְׁכָּן מוֹרֶה כֻּלּוֹ עַל כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל שֶׁוִּתֵּר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכָם וּמָחַל לָהֶם עֲוֹן הָעֵגֶל. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס בְּיוֹתֵר עַל כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַל כֵּן הִקְדִּים הַמִּשְׁכָּן. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ לוֹמַר שֶׁלְּכָךְ הִקְדִּימוֹ לוֹמַר שֶׁמְּלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן דּוֹחָה שַׁבָּת, עַל כֵּן הוֹסִיף מִלַּת ״אַךְ״. אֲבָל מֹשֶׁה חָשַׁב שֶׁלִּכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָאוּי לְהַקְדִּים הַשַּׁבָּת הַמּוֹרָה עַל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר כָּךְ הַמִּשְׁכָּן הַמּוֹרֶה עַל כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּמִתּוֹךְ קְדִימָה זוֹ יוּבַן מֵאֵלָיו שֶׁהַשַּׁבָּת דּוֹחֶה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי, הֱוֵי אוֹמֵר הַקָּטָן מִן הַגָּדוֹל. וּלְמַעְלָה פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא תִּמְצָא עוֹד טַעַם אַחֵר לָמָּה הַמִּשְׁכָּן נִדְחֶה מִפְּנֵי הַשַּׁבָּת.

וּמַה שֶּׁהִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת מִצְוַת שַׁבָּת לְכִבּוּד אָב וָאֵם, כְּדֵי לְהַקְבִּיל הַדִּבְּרוֹת חָמֵשׁ מוּל חָמֵשׁ, כִּי דִּבּוּר כַּבֵּד כְּנֶגֶד לֹא תַחְמוֹד, וְהֻצְרַךְ לַחְתּוֹם הַדִּבְּרוֹת בְּלֹא תַחְמוֹד לְהוֹרוֹת שֶׁכָּל הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִים בְּלֹא תַחְמוֹד, וְסוֹף כָּל דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע. וְזֶה דָּבָר בָּרוּר וְנָכוֹן. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת מֵהֵיכָא תֵּיתֵי דְּתִדְחֵי, שֶׁהֲרֵי עֲשִׂיַּת הַמִּשְׁכָּן אֵינוֹ אֶלָּא עֲשֵׂה, וְהַשַּׁבָּת יֵשׁ בּוֹ עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה וּסְקִילָה. תְּשׁוּבָה לַדָּבָר, שֶׁבְּלָאו הָכֵי מָצִינוּ שֶׁשַּׁבָּת דְּחוּיָה אֵצֶל מִשְׁכָּן עַל יְדֵי הַקׇּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ קְרֵבִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְסָלְקָא דַעְתָּךְ שֶׁשַּׁבָּת דְּחוּיָה מִכָּל וָכֹל אֵצֶל הַמִּשְׁכָּן, קָא מַשְׁמַע לָן.

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה. טַעַם זִכְרוֹן עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בִּימֵי הַחוֹל, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁאִם יִהְיֶה יוֹם שְׁבִיעִי קֹדֶשׁ, תֵּעָשֶׂה הַמְּלָאכָה הַצְּרִיכָה לְךָ בְּשֵׁשֶׁת יָמִים.

אוֹ יִרְצֶה הַכָּתוּב לֶאֱסוֹר מְלֶאכֶת שַׁבָּת בֵּין עַל יְדֵי עַצְמוֹ בֵּין עַל יְדֵי גּוֹי, וְהוּא אָמְרוֹ שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה בְּצֵירִ״י תַּחַת הַתָּי״ו, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה נַעֲשֵׂית, אֲבָל בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֵין לְךָ לַעֲשׂוֹת, וְזֶה כְּהָאוֹמֵר אֲמִירָה לְגוֹי אֲסוּרָה דְּבַר תּוֹרָה (מכילתא פרשת בא). וְטַעַם אָמְרוֹ שֵׁשֶׁת וְלֹא בְּשֵׁשֶׁת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטְעֶה כִּי יֵשׁ מִצְוָה בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בָּהֶם.

עוֹד יִרְמוֹז כִּי לֹא יָקוּמוּ שֵׁשֶׁת יָמִים בִּמְלַאכְתָּם אֲשֶׁר הֱכִינָם ה׳ לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא אִם יוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, אֲבָל אִם לֹא יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת לֹא יִהְיוּ הַשֵּׁשֶׁת יָמִים, כִּי שַׁבָּת הוּא נֶפֶשׁ קִיּוּם הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁהִקְדַּמְנוּ בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק (בראשית ב:ב) ״וַיְכַל וְגוֹ׳ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ יְעֻיַּן שָׁם.