שְׁמוֹת ל״ד · כ״א

שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבֹ֔ד וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת בֶּחָרִ֥ישׁ וּבַקָּצִ֖יר תִּשְׁבֹּֽת׃

במילים פשוטות

ה׳ מצווה: ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות, בחריש ובקציר תשבות. רש״י מבאר שנזכרו חריש וקציר, ויש מרבותינו האומרים שמדובר בחריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית ובקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית, ללמדך שמוסיפים מן החול על הקודש. אבן עזרא מבאר ש׳בחריש ובקציר׳ מכוון לעבודות שהן עיקר חיי האדם. מדברי המפרשים עולה שהכתוב מדגיש את שמירת השבת אף בעונות העמוסות של החריש והקציר, שבהן קשה במיוחד להימנע ממלאכה. הפסוק מלמד ששמירת השבת גוברת על צורכי הפרנסה הדוחקים ביותר, ומבליט את מרכזיותה של השבת גם בתוך שורת מצוות הברית המחודשת.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בחריש ובקציר. לָמָּה נִזְכָּר חָרִישׁ וְקָצִיר? יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים עַל חָרִישׁ שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית הַנִּכְנָס לַשְּׁבִיעִית, וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית הַיּוֹצֵא לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, לְלַמֶּדְךָ שֶׁמּוֹסִיפִין מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, וְכָךְ מַשְׁמָעוֹ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, וַעֲבוֹדַת ו' הַיָּמִים שֶׁהִתַּרְתִּי לְךָ, יֵשׁ שָׁנָה שֶׁהֶחָרִישׁ וְהַקָּצִיר אָסוּר, וְאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר חָרִישׁ וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית, שֶׁהֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְגוֹ' (ויקרא כ"ה), וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּשַּׁבָּת, וְחָרִישׁ וְקָצִיר שֶׁהֻזְכַּר בּוֹ לוֹמַר לְךָ, מֶה חָרִישׁ רְשׁוּת אַף קָצִיר רְשׁוּת, יָצָא קְצִיר הָעֹמֶר שֶׁהוּא מִצְוָה וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת (ראש השנה ט'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

שִׁתָּא יוֹמִין תִּפְלָח וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תְּנוּחַ בִּזְרוֹעָא וּבַחֲצָדָא תְּנוּחַ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ששת ימים. ככה כתוב בראשונה:

וטעם בחריש ובקציר. שהם עיקר חיי האדם, אמר ענן ימחה שמו כענן כי זה על משכב האשה והלא תכסהו בושה, כי אם אמרנו כי ביד הגבר החריש, הלא במלת קציר יחריש:

ולא הזכיר בפרשה הזאת שנת השמיטה, כי היום הידוע השלם הוא תנועת הגלגל העליון ממזרח למערב בעשרים וארבעה שעות, ויום השמש הוא שלש מאות וששים וחמשה ימים וקרוב מרביעית יום, כי הוא תקופת השמש מתחלת מערב עד שובה אל מקומה וחכמי המזלות יבינו זה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ששת ימים תעבוד - עבודת קרקע, כדכתיב: כי תעבוד את האדמה. עובד אדמתו ישבע לחם.

בחריש ובקציר תשבות - שהיא חשובה ועריבה לבריות. וכל שכן שאר מלאכות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת. גַּם כֵּן תִּהְיֶה הַצְלָחָתְךָ כְּשֶׁתַּעֲבֹד שֵׁשֶׁת יָמִים כַּאֲשֶׁר תִּשְׁבֹּת בַּשְּׁבִיעִי:

בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת. וְכֵן כְּשֶׁתִּשְׁבֹּת אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר, וְזֶה בְּשַׁבְּתוֹת הַשָּׁנִים הַנִּקְרָאִים גַּם כֵּן שַׁבָּת לַה', תַּצְלִיחַ בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר, כְּאָמְרוֹ (שמות כג:י) "וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ".

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ששת ימים תעבד חזר בו בשביל בחריש ובקציר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל