שְׁמוֹת ל״ד · ב׳

וֶהְיֵ֥ה נָכ֖וֹן לַבֹּ֑קֶר וְעָלִ֤יתָ בַבֹּ֙קֶר֙ אֶל־הַ֣ר סִינַ֔י וְנִצַּבְתָּ֥ לִ֛י שָׁ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָהָֽר׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ מצווה: והיה נכון לבוקר, ועלית בבוקר אל הר סיני, ונצבת לי שם על ראש ההר. רש״י מבאר ש׳נכון׳ פירושו מזומן ומוכן. אבן עזרא מבאר שזוהי הפעם השלישית שבכל אחת מהן ישב משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה. מדברי המפרשים עולה שה׳ מזמן את משה לעלייה נוספת אל ההר לצורך חידוש הברית ונתינת הלוחות השניים. ההוראה להיות מוכן ולעלות בבוקר מדגישה את חשיבות המעמד המחודש, שיבוא לתקן את שנפגם בעקבות חטא העגל ושבירת הלוחות הראשונים, ובו ישוב משה להתייצב לפני ה׳ בראש ההר כבתחילה.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור