וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ׃

ויאמר הראני נא את כבדך. רָאָה מֹשֶׁה שֶׁהָיָה עֵת רָצוֹן וּדְבָרָיו מְקֻבָּלִים, וְהוֹסִיף לִשְׁאֹל לְהַרְאוֹתוֹ מַרְאִית כְּבוֹדוֹ:

וַאֲמַר אַחֲזֵינִי כְעַן יָת יְקָרָךְ:

כבודך. כמו עצמך כי כן כתוב בעבור כבודי (פ' כב):

הראני נא את כבודך - תמה על עצמך, היאך מלאו לבו למשה רבינו ליהנות מזיו השכינה והלא הכתוב משבחו: ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים?! ח"ו לא נתכוון אלא לכרות לו ברית על שני דברים שנתרצה לו הקב"ה: על קירון שלו: ונפלינו אני ועמך. ועל: פני ילכו - להניח לך מכל אויביך. וכן אמר: הראני נא את כבודך - כריתת ברית על מה שהבטחתני. כמו שעשה לאברהם כשאמר: במה אדע - וכתוב שם: והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים - וסמיך ליה: ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי. אף כאן שאל משה להקדוש ברוך הוא קיום ברית ונתרצה לו הקב"ה, שיראה לו בכריתות ברית, כדכתיב: ויעבור ה' על פניו ויקרא וגו' וכתיב בתריה: הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות כמו שבקשת: ונפלינו אני ועמך וגו' - כי נורא הוא - כדכתיב: וייראו מגשת אליו.

אֶת כְּבוֹדֶךָ. אֵיךְ יִשָּׁפַע מְצִיאוּת כָּל נִמְצָא מִמְּצִיאוּתְךָ עִם רֹחַק הַיַּחַס בֵּינֵיהֶם, כְּאָמְרוֹ "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו:ג).

ויאמר הראני נא את כבדך כמשמעו ראיית שכינה ממש.

וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ. רז״ל אָמְרוּ (ילקוט שמעוני לג שצה) שֶׁבִּקֵּשׁ לִרְאוֹת מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּקְרָא כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג לה) ״כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ״. ״וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ״, הֵן שְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה הֵן רַב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אֵין אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת כֻּלּוֹ אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה, שְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה הַמְכֻנֶּה בַּ״אֲחוֹרַי״ כְּדָבָר טָפֵל שֶׁהוּא מַשְׁלִיךְ אַחֲרָיו, אֲבָל ״פָּנַי״ דְּהַיְנוּ שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהַצַּדִּיקִים רוֹאִין פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, בְּעוֹד הֱיוֹת הָאָדָם מְסֻבָּךְ בַּחוֹמֶר לֹא יוּכַל לִרְאוֹת זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סד ג) ״עַיִן לֹא רָאָתָה״ וְגוֹ׳, וְעַל זֶה אָמַר ״לֹא תוּכַל לִרְאוֹת אֶת פָּנָי״, כִּי הַפָּנִים עַצְמָם הֵם שְׂכַר הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּהֱנִין מֵאוֹר פָּנָיו יִתְבָּרַךְ. וְזֶה שֶׁאָמַר ״וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ״. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) הֶרְאָה לוֹ קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, כִּי מָצִינוּ שֵׁם שֶׁל שַׁדַּי חָקוּק בַּתְּפִלִּין, דְּהַיְנוּ שִׁי״ן יוֹ״ד מִלְּפָנָיו, יוֹ״ד בְּשֶׁל יָד וְשִׁי״ן בְּשֶׁל רֹאשׁ, וְהַיְנוּ יֵשׁ, רֶמֶז לִשְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּמְצָא בוֹ יְשׁוּת וּמַמָּשׁוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח כא) ״לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ״ וְגוֹ׳. וּבְאַחֲרָיו הַדָּלֶ״ת בְּקֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, רֶמֶז לִשְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה הַבָּא מִן אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כח יד) ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה״ וְגוֹ׳. וְכֵן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה (דברים ג כז) ״עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וָקֵדְמָה״ וְגוֹ׳, רָמַז לוֹ שֶׁלֹּא תוּכַל לִרְאוֹת כִּי אִם יָת דְּבָתְרָי. וְכֵן נֶאֱמַר (דברים לד א) ״וַיַּרְאֵהוּ ה׳ אֶת כָּל הָאָרֶץ עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן״, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי דברים לא ב) עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, אֲבָל לֹא עַד בִּכְלָל, כִּי הַשָּׂכָר שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים לֹא הֶרְאָה לוֹ ה׳, כִּי לֹא יוּכַל לִרְאוֹתוֹ וּלְהָבִין מַהוּתוֹ כְּלָל. לְכָךְ נֶאֱמַר לְשׁוֹן ״אֶת״ בַּאֲחוֹרָיו וְלֹא בְּפָנָיו, וּכְתַרְגּוּמוֹ ״יָת דְּבָתְרָי״ הַיְנוּ הַטָּפֵל אֵלָיו וְהוּא חוּץ מִמֶּנּוּ, אֲבָל בְּ״פָנַי״ לֹא נֶאֱמַר ״אֶת״, כִּי הַשָּׂכָר אֵינוֹ טָפֵל אֶל פָּנָיו יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא אוֹר פָּנָיו הוּא עַצְמוֹ הַשָּׂכָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ י) ״הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו״.

וְזֶהוּ סוֹד עַיִ״ן דָּלֶ״ת גְּדוֹלָה בְּפָסוּק ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״, לוֹמַר שֶׁעֵין הָאָדָם לֹא יוּכַל לִרְאוֹת כִּי אִם אַרְבַּע דְּהַיְנוּ שְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה. וְקָרוֹב לָזֶה פֵּרַשְׁנוּ בְּחִבּוּרֵנוּ עוֹלְלוֹת אֶפְרַיִם עַל מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי: הָאי דִּמְחַדַּדְנָא מֵחַבְרַי שֶׁרָאִיתִי אֶת רַבִּי מֵאִיר מֵאֲחוֹרָיו, וְאִלּוּ רְאִיתִיו מִקַּמֵּיהּ הֲוֵינָא מְחַדַּדְנָא טְפֵי, (עירובין יג:) רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא הִשִּׂיג מִמֶּנּוּ כִּי אִם הַהַשָּׂגוֹת שֶׁהָיוּ טְפֵלִים אֶצְלוֹ, כְּדָבָר טָפֵל שֶׁהָאָדָם מַשְׁלִיךְ אַחֲרָיו, וְאִלּוּ הִשַּׂגְתִּי מֵאוֹר פָּנָיו דְּהַיְנוּ עִקְּרֵי הַשָּׂגוֹתָיו הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם פָּנִים, וַדַּאי מְחַדַּדְנָא טְפֵי.

הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא על שמות טו:ב) שֶׁרָאוּהוּ יִשְׂרָאֵל עַל שְׂפַת הַיָּם, וּכְתִיב (שמות לג:יא) ״וְדִבֶּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים״, אֵין זֶה אֶלָּא רְאוּת אֵשׁ אוֹכְלָה, וַהֲגַם שֶׁאָמַר ה׳ לְאַהֲרֹן וּמִרְיָם (במדבר יב:ז) ״לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וּמַרְאֶה וְגוֹ׳ וּתְמוּנַת ה׳ יַבִּיט״, אֵין זֶה אֶלָּא תְּמוּנַת אוֹר עֶלְיוֹן, וּמֹשֶׁה רָצָה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַכָּרָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ יְדִיעָה פְּרָטִית כְּדֵי שֶׁיּוּכַל שִׂכְלוֹ יַשְׂכִּיל בְּחִינַת הָאֱלֹהוּת, כִּי רָאָה שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְהִרְחִיב פִּיו לִשְׁאוֹל.