שְׁמוֹת ל״ג · ט״ז

וּבַמֶּ֣ה ׀ יִוָּדַ֣ע אֵפ֗וֹא כִּֽי־מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲנִ֣י וְעַמֶּ֔ךָ הֲל֖וֹא בְּלֶכְתְּךָ֣ עִמָּ֑נוּ וְנִפְלִ֙ינוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמְּךָ֔ מִכׇּ֨ל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ {פ}

במילים פשוטות

משה ממשיך: ובמה ייוודע איפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך, הלוא בלכתך עמנו, ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה. רש״י מבאר שמשה מוסיף לבקש שלא תשרה השכינה עוד על אומות העולם, ו׳ונפלינו׳ פירושו שנהיה מובדלים בדבר זה מכל העם. אבן עזרא מבאר ש׳ונפלינו׳ הוא מלשון הפלאה והבדלה. מדברי המפרשים עולה שמשה מבקש שנוכחות ה׳ תהיה ייחודית לישראל בלבד, וזו תהיה ההוכחה למציאת החן וההבדלה מכל העמים. הפסוק מבטא את שאיפתו של משה לייחוד סגולי של ישראל, שיסומן דווקא בהשראת שכינה השמורה להם ולא לאומות אחרות.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ובמה יודע אפוא. יִוָּדַע מְצִיאַת הַחֵן, הלוא בלכתך עמנו. וְעוֹד דָּבָר אֲנִי שׁוֹאֵל מִמְּךָ, שֶׁלֹּא תַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עוֹד עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.

ונפלינו אני ועמך. וְנִהְיֶה מֻבְדָּלִים בַּדָּבָר הַזֶּה מִכָּל הָעָם (ברכות ז'), כְּמוֹ וְהִפְלָה ה' בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (שמות ט'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבַמֶה יִתְיַדַע הָכָא אֲרֵי אַשְׁכָּחִית רַחֲמִין קֳדָמָךְ אֲנָא וְעַמָךְ הֲלָא בְּמֵהַךְ שְׁכִנְתָּךְ עִמָנָא וְיִתְעַבְּדַן לָנָא פְרִישָׁן לִי וּלְעַמָךְ מְשַׁנֵי מִכָּל עַמָא דִי עַל אַפֵּי אַרְעָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ונפלינו. מגזרת והפלה ד' (לעיל ט ד) מבעלי הה"א:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ובמה יודע אפוא וגו', ונפלינו אני ועמך וגו' - תחלת בקשה אחרת היא. עוד אני מבקש ממך שֶׁאֶפָּלא וְאֶבָּדֵל אני לבדי מכל עם ישראל, לדעת כי אני נאמן לנביא ולמוכיח ויהיו שומעין לדברי. וגם עַמְּךָ יהיה נפלא במה שתלך עמהם מכל העם אשר על פני האדמה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

ובְמֶה יִוָּדַע אֵפוֹא. אַף עַל פִּי שֶׁנִּהְיֶה נִכְנָסִים לָאָרֶץ, שֶׁיְּגָרֵש הַמַּלְאָךְ אֶת הָאֻמּוֹת, בְּמֶה יִוָּדַע שֶׁיִּהְיֶה זֶה דָּבָר אֱלֹהִי, הֲלֹא כֵן מִנְהַג כָּל הַמִּלְחָמוֹת, הִתְגַּבֵּר אֻמָּה עַל אֻמָּה לִפְעָמִים וְתִגְרֵשׁ אוֹתָהּ:

הֲלֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ. כְּעִנְיַן "נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָ נֵהַלְתָ בְעָזְּךָ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן" (שמות טו:יג-יד), כִּי בִּרְאוֹת הָאוּמּוֹת שֶׁאַתָּה עִמָּנוּ נִהְיֶה בְּעֵינֵיהֶם נִפְלָאִים וְנִבְדָּלִים בְּמַעֲלָה מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים, וְלֹא יִתְאַמְּצוּ לְהִתְקוֹמֵם נֶגְדֵּנוּ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִידָה רָחָב בְּאָמְרָהּ "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף וְכוּ', וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם, כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" (יהושע ב:י-יא).

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

[ונפלינו והיא מתיבות החסרות אלף].

מקור: ספריא · נחלת הכלל