וְדִבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל׃ {פ}

ודבר ה' אל משה פנים אל פנים. וּמִתְמַלֵּל עִם מֹשֶׁה:

ושב אל המחנה. לְאַחַר שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ הָיָה מֹשֶׁה שָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְלַמֵּד לַזְּקֵנִים מַה שֶּׁלָּמַד; וְהַדָּבָר הַזֶּה נָהַג מֹשֶׁה מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים עַד שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי בְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבְי"ח שָׂרַף אֶת הָעֵגֶל וְדָן אֶת הַחוֹטְאִים, וּבְי"ט עָלָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם וְגוֹ' (שמות ל"ב), וְעָשָׂה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים, שֶׁנֶּ' וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' וְגוֹ' (דברים ט'), וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל נֶאֱמַר לוֹ וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי (שמות ל"ד), לְקַבֵּל לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת - וְעָשָׂה שָׁם מ' יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים וְגוֹ' - מָה הָרִאשׁוֹנִים בְּרָצוֹן אַף הָאַחֲרוֹנִים בְּרָצוֹן, אֱמֹר מֵעַתָּה אֶמְצָעִיִּים הָיוּ בְכַעַס - בְּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי נִתְרַצָּה הַקָּבָּ"ה לְיִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב שָׁלֵם, וְאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה סָלַחְתִּי, וּמָסַר לוֹ לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת, וְיָרַד וְהִתְחִיל לְצַוּוֹתָם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וַעֲשָׂאוּהוּ עַד אֶחָד בְּנִיסָן, וּמִשֶּׁהוּקַם לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ עוֹד אֶלָּא מֵאֹהֶל מוֹעֵד (תנחומא):

ושב אל המחנה. תַּרְגּוּמוֹ וְתָיֵב לְמַשְׁרִיתָא, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן הוֹוֶה, וְכֵן כָּל הָעִנְיָן, וראה כל העם - וְחָזַן, ונצבו - וְקָיְמִין, והביטו - וּמִסְתַּכְּלִין, והשתחוו - וְסָגְדִין. וּמִדְרָשׁוֹ: ודבר ה' אל משה - שֶׁיָּשׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה, אָמַר לוֹ אֲנִי בְכַעַס וְאַתָּה בְכַעַס, אִם כֵּן מִי יַקְרִיבֵם? (תנחומא):

וּמִתְמַלֵל יְיָ עִם משֶׁה מַמְלַל עִם מַמְלַל כְּמָא דִמְמַלֵל גְבַר עִם חַבְרֵהּ וְתָב לְמַשְׁרִיתָא וּמְשׁוּמְשָׁנֵהּ יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן עוּלֵימָא לָא עֲדֵי מִגוֹ מַשְׁכְּנָא:

ודבר ד' אל משה פנים אל פנים. בפרשה הסמוכה אפרשנו:

ומשרתו יהושע בן נון נער. והוא חיה מאה ועשר שנים, וחכמים אמרו כי שבע שנים כבש, ושבע שנים חלק, א"כ היה בן חמשים ושש שנה ואיך קראו הכתוב נער? וככה דקדוקו ומשרתו יהושע בן נון שירות נער:

פָּנִים אֶל פָּנִים. וְלֹא נֹפֵל וּגְלוּי עֵינַיִם (במדבר כד:ד), אֲבָל בְּעוֹדוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּשָׁיו:

כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. וְלֹא בְּחִידוֹת.

לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל. לִמְנוֹעַ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס שָׁם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ כֻלָּם נְזוּפִים אָז, וְהַמָּקוֹם הָיָה מוּכָן לִשְׁרִיַּת שְׁכִינָה, כְּעִנְיַן "אַל תִּקְרַב הֲלֹם" (שמות ג:ה) שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה, בִּהְיוֹתוֹ אָז בִּלְתִּי מוּכָן בְּמַסְפִּיק לַמָּקוֹם.

פנים אל פנים איני יודע אם הגבוה השפיל עצמו או השפל הגביה עצמו. אמר רבי יהושע כביכול הגבוה הרכין את עצמו, כדכתיב וירד ה׳‎ בענן, וזה היה מארבעים יום שלישיים והלאה.

ושב אל המחנה כאן פרש״‎י בי״‎ז בתמוז נשתברו הלוחות ובי״‎ח שרף את העגל ודן את החוטאים ובי״‎ט עלה וכו'. חז״‎ק שהרי בפ׳‎ יתרו ובפרשת עקב פי׳‎ הוא שבי״‎ח עלה. לא ימיש מתוך האהל לבא אל המחנה.

וְדִבֶּר ה׳ וְגוֹ׳ פָּנִים אֶל פָּנִים. הַכַּוָּנָה בָּזֶה הוּא, כְּפִי שִׁעוּר הַהֲכָנָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מֹשֶׁה לְהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, לְאוֹתוֹ שִׁעוּר תִּהְיֶה הַהַשָּׂגָה מִפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים, כִּי כְּפִי אֲשֶׁר יָכִין אָדָם עַצְמוֹ לְהַשְׁפָּעַת הַקְּדֻשָּׁה יַשִּׂיג.

וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, יִתְבָּאֵר לְדַרְכֵּנוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי כז:יט) ״כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם״, פֵּרוּשׁ כִּי הַלְּבָבוֹת יַשְׂכִּילוּ בַּנֶּעְלָם אִם לֶאֱהוֹב אִם לִשְׂנוֹא, כִּי כְּפִי אֲשֶׁר יָכִין הָאָדָם לִבּוֹ לֶאֱהוֹב חֲבֵרוֹ כְּמוֹ כֵן יִתְבּוֹנֵן לֵב חֲבֵרוֹ לֶאֱהוֹב אוֹתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ שֶׁלֹּא יֹאהֲבֵהוּ אִם לֹא יָכִין לִבּוֹ לִהְיוֹת גַּם הוּא רֵעֵהוּ, כְּמוֹ כֵן דִּבֵּר ה׳ פָּנִים אֶל פָּנִים. וּמֵעַתָּה יַבְחִין אָדָם מַה הוּא עִם קוֹנוֹ - אִם לְבָבוֹ יִתְאַוֶּה וְיַחְשׁוֹק בַּה׳ וּבַעֲבוֹדָתוֹ הִנֵּה זֶה סִימָן כִּי ה׳ אֲהֵבוֹ.