שְׁמוֹת ל״ב · י״ז

ברעה. בַּהֲרִיעוֹ, שֶׁהָיוּ מְרִיעִים וּשְׂמֵחִים וְצוֹחֲקִים:

וּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ יָת קַל עַמָא כַּד מְיַבְּבִן וַאֲמַר לְמשֶׁה קַל קְרָבָא בְּמַשְׁרִיתָא:

וישמע יהושע. שנשאר בתחתית ההר:

ברעה. מגזרת תרועה כמו אשא דעי (איוב לו ג) שהוא מן ידע, ככה יאמר מן רעה ירע וכמוהו למה תריעי רֵעַ (מיכה ד ט):

וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ בְּרֵעֹה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הוּא כַּוָּנַת אָמְרוֹ בְּרֵעֹה, וּמַה קוֹל זֶה שֶׁשָּׁמַע, גַּם תְּשׁוּבַת מֹשֶׁה צְרִיכָה נָבִיא לְהַגִּיד מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים.

וְיִתְבָּאֲרוּ הַכְּתוּבִים עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי תענית פ״ד ה״ה) כִּי הַצַּדִּיקִים יַבְחִינוּ בַּקּוֹל אִם לְצֶדֶק אִם לְהוֹפְכוֹ, וְהַשָּׂגָה זֶה הוּא הַשָּׂגָה אֱלֹהִית אֲשֶׁר הִנְחִיל ה׳ לִגְדוֹלֵי עוֹלָם, וְהוּא מַה שֶׁהֵרִיחַ יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם, פֵּרוּשׁ הֲבָרַת קוֹל שֶׁהָיְתָה נִשְׁמַעַת מִן הַמַּחֲנֶה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׁמַע בּוֹ בְּחִינַת הָרַע, וְהוּא אָמְרוֹ בְּרֵעֹה, וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה אָמַר לוֹ כִּי קוֹל זֶה שֶׁשּׁוֹמֵעַ הוּא קוֹל מִלְחָמָה, וּבְחִינָה זֶה הוּא בְּחִינַת הָרַע שֶׁהִכִּיר בַּקּוֹל, אוֹ רָמַז בְּאָמְרוֹ קוֹל מִלְחָמָה עַל מִלְחֶמֶת הַצַּר שֶׁהוּא סמא״ל הַמָּצוּי תָּמִיד בְּמַעֲרֶכֶת הַמִּלְחָמָה עִם הָאָדָם. וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא נִתְגַּבְּרוּ עַל יִצְרָם, וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה, פֵּרוּשׁ לֹא בְּחִינַת חוּלְשָׁה לְבַד, אֶלָּא קוֹל עַנּוֹת כִּי שָׁבַר מַטֵּה עֹז תִּפְאָרָה, וְהַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא הֵרֵעוּ מַעֲשֵׂיהֶם בִּפְרָט אֶחָד מִפְּרָטֵי הַתּוֹרָה שֶׁיַּחֲלִישׁ אָדָם וְלֹא יִגְוַע, אֶלָּא עָקְרוּ הַכֹּל, שֶׁשְּׁקוּלָה עֲבוֹדָה זָרָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (חולין ה,א).

וְאוּלַי שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ סָמוּךְ לְעַנּוֹת תֵּיבַת אָנֹכִי עַל הַשְּׁכִינָה בְּסוֹד (דברים לב:יח) ״צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי״, וְזֶה הוּא שִׁיעוּרָהּ: ״קוֹל עַנּוֹת שֶׁל אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ״, וְתֵיבַת שׁוֹמֵעַ חוֹזֶרֶת עַל יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמַר ״קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה״. אָמַר לוֹמַר כִּי קוֹל זֶה שֶׁשּׁוֹמֵעַ הוּא קוֹל שֶׁיַּגִּיד שִׁבְרוֹן הַשְּׁכִינָה, בְּסוֹד (משלי י:א) ״וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ״. אַחַר שֶׁכָּתַבְתִּי זֶה מָצָאתִי מַאֲמַר הַזֹּהַר (זוהר חלק ב, קצה.) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מַהוּ ״בְּרֵעֹה״ וְגוֹ׳, דְּהַהוּא קָלָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא הוּא, וִיהוֹשֻׁעַ אִסְתַּכַּל בְּהַהוּא קָלָא דְּהוּא סִטְרָא דְּרָעָה, מִיָּד ״וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה״, עַד כָּאן, וְהוּא כְּכָל הַכָּתוּב לַחַיִּים.