ויתן. ריקי מוח יתמהו מה עשה משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, ולא ידעו אם יעמוד שם עם השם כמספר הזה וכפל כפלו שנים לא יוכל לדעת חלק מאלף ממעשה השם ודרכיו וסוד כל המצות שצוהו, כי יחשבו כי המעשה העיקר, ואיננו רק הלבב והמעשה, והלבב והלשון להרגיל, וכן כתוב בפיך ובלבבך לעשותו (דבר' ל יד) וקדמונינו אמרו רחמנא לבא בעי ושרש כל המצות עד שיאהב את השם בכל נפשו וידבק בו, וזה לא יהיה שלם אם לא יכיר מעשה השם בעליונים ובשפלים וידע דרכיו, וככה אמר הנביא כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי (ירמי' ט כג) אז יתברר לו, כי השם עושה חסד משפט וצדקה בארץ (שם) ולא יוכל לדעת השם אם לא ידע נפשו ונשמתו וגופו, כי כל מי שלא ידע מהות נפשו, חכמת מה לו, והנה משה שהתנבא ארבעים שנה במדבר, ועמד בסודות רבות שגלה לו השם בהר סיני, והוא אמר לפני מותו, אתה החלות להראות את עבדך את גדלך (דבר' ג כד) והנה עתה החל והראה לו גדולת השם, וזהו אמת כי לגדולתו אין חקר (תה' קמה):
לחת אבן. פירשתיו ודבר הכתוב באצבע אלהים על מנהג האדם, כי כל חפץ השם בדבר פיו יקום ופי' דבר פה על דרך משל כמשפט מלכי האדם, וככה כי הוא צוה ונבראו (תה' קמח ה) ודברי השם נצבים הם בשמים כנגד השפלים, וכן כתוב לעולם ד' דברך נצב בשמים (תה' קיט) והמשכילים יבינו:
אמר אברהם המחבר צריך אני להאריך על דבר העגל, יש מהקדמונים שאמרו שנהרג חור והנה אהרן פחד, ויש מי שאומר כי פחד על ישראל אם יהרגוהו שהשם ימיתם כולם, ועל דרך הפשט אם מעשה העגל ע"ג, למה פחד אהרן שיהרג והלא מתו אחריו כמה חסידים מישראל שלא הגיע מעלתם למעלת אהרן בחסידות לפרסת כף רגל אהרן על ייחוד השם, והנה חבירי דניאל הושלכו לכבשן האש בעבור שלא ישתחוו לצלם ואיך יעשה אהרן פסל שהמעשה קשה מהשתחויה, והלא אהרן קדוש השם היה ונביא על ישראל, ומצות רבות נתנו על ידו עם משה אחיו, והנה יהיה חור טוב ממנו ואם הוא עשה ע"ג חייב היה משה להרגו קודם עובדי העגל, והנה משה התפלל בעדו והעובדים הרג, ואיך היה אחר כן מכפר על בני ישראל הוא וזרעו עד סוף כל הדורות, ואל תשים לבך אל דבר קח לך עגל בן בקר לחטאת (ויקרא ט ב) כי אינו על דבר העגל, כי הנה כמוהו ביום הכפורים לכל כהן משוח מצוה לתת פר בן בקר לחטאת ולא נוכל לומר בעבור חטאת האב כי כל הכהנים היו בני אלעזר ובני איתמר וכבר נולד פנחס, ועוד בפרשה שיתנו ישראל שעיר עזים אחד לחטאת והם לא עשו דמות שעיר גם פרה אדומה איננה לכפר על ע"ג רק לטהר הטמאים, וכל אנשי המחקר מודים כי השם לא יבחר שליח שידע כי בסופו יעבוד ע"ג, ואין כל נביא שליח, והנה ראינו שאמר משה לפני מותו תמיך ואוריך לאיש חסידך (דבר' לג ח) והנה לא הזכיר דבר העגל, רק לא נמצא בו אלא מה שנמצא במשה והמה דבר מי מריבה כאשר אפרש במקומו, ויש אומרים כי ישראל רִמו אהרן שעשו דפוס עגל והשליך אהרן הזהב באש ולא הרגיש, וראייתם ואשליכהו באש ויצא העגל הזה (למטה לב כד) וזה אינו נכון, כי אהרן איך בחרו השם אם היה טפש שירמוהו פתאים ועוד למה בנה מזבח לפניו וצוה שיזבחו זבחים ועולות, ואחרים אמרו אין זה אהרן שעשה העגל אחי משה, גם זה הבל, כי הקהל לא נקהלו רק אל ההוה תחת משה וכן כתוב והנה אהרן וחור (למעלה כד יד), ואם היה אחר למה לא הרגו אהרן או משה ברדתו מן ההר גם התפלל בעדו, כי איננו נכון שיעשה חסיד ע"ג בעבור אחרים שלא ימותו גם אומרים רבים כי פי' חג לד' מחר, שהעובדים העגל יהיו נהרגים על יד משה כי אין משמע דברו רק אחר שבנה המזבח לפני העגל צוה להכריז במחנה שישחטו מחר במזבח שבנה, כמו אסרו חג בעבותים (תה' קיח, כז), וכן עשו וישכימו ממחרת ויעלו עולות (למטה לב, ו) ומחשבת הלב אינם מועילות, כי הנוקב את השם על פי דבורו יהרג וככה האומר נלכה ונעבדה אלהים אחרים (דבר' יג ז), והמפרש אנכי עשו בכורך (ברא' כז יט) אנכי מה שאנכי, אבל עשו הוא בכורך, אינו פשט ולא יצא מחכמת הדבור, ואם ישאל אדם בבי"ד את חבירו האתה הוא חבירי שהלויתי לך כך וכך, ואמר אני, לא יוכל לומר מחשבתי היתה שאני חבירו לא יותר, גם ככה דברי דניאל לנבוכדנצר, מרי חלמא לשנאך (דניאל ד טז) דרך מוסר, ועתה אומר לך, דעת הגאון רב סעדיה, אמר כי אהרן עשה בערמה כאשר עשה יהוא על כן בנה מזבח והקשה על נפשו, אם כן למה התאנף השם בו, והנה השיב בעבור שלא הרגם מיד כאשר עשה בבואו גם זה איננו נכון, כי הוא קרא חג לד' מחר, וזה השם הוא שם עצם לכבוד השם, ולא יתערב אחר עמו כמלת אלהים שהיא לענינים רבים ועוד למה לא הזכיר זה בענותו למשה, כי הוא אומר ואשליכהו באש, ואין המענה דומה לשאלה, ועתה אחל לפרש דרך קצרה קצת הסוד, חלילה חלילה שעשה אהרן ע"ג, גם ישראל לא בקשו ע"ג, רק חשבו שמת משה שהסיעם מים סוף כאשר פירשתי, כי ראו שהמן אינו יורד בהר סיני, ומשה התעכב שם מ' יום, ואין כח באדם לחיות זה הזמן בלא מאכל, כי הוא לא אמר להם מתי ירד גם הוא לא ידע כי השם אמר לו, עלה אלי ההרה ושב שם עד שאתן לך לוחות הברית, ומלת אלהים כבוד חונה בצורת גויה וככה אמרו אשר ילכו לפנינו (למטה לב א), ואם תשים לבך אל המסע הראשון אז תבין זה, והנה לכבוד השם נעשה, על כן בנה אהרן מזבח לפניו, והכריז שיזבחו מחר לכבוד השם וכן עשו כאשר צום, וזו תשובת אהרן כי נקהלו עליו, וכמו שהודעתיך כי כל קהלה ואחריה על היא גנאי, ואם אחריה אל היא לשבח, כמו ויקהלו אל המלך שלמה (מ"א ח ב) וזהו אתה ידעת את העם כי ברע הוא (למטה לב, כב) כי אני לא עשיתי רע להם, כי לא בקשו רק אשר ילך לפניהם, ולכבוד השם עשיתיו, רק בעבור שישראל היו מעורבים עם ערב רב, וזהו כי ברע היא ולא אמר רע הוא וחשבו מעטים מישראל שהיתה ע"ג והביאו זבחים והשתחוו לו ואמרו אלה אלהיך ישראל, ואל תתמה בעבור שהכתוב אומר, כי שחת עמך סרו מהר (למטה לב ז ח) כי לא כתוב כל עמך הלא תראה כי לא מעל בחרם רק עכן לבדו, והנה כתוב חטא ישראל וגם עברו וגו' וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם (יהושע ז יא), והנה כל עובדי העגל לשם ע"ז שאמרו אלה אלהיך ישראל, או היתה כן במחשבתם לא היו רק שלשת אלפים והנה הם חצי עשירית עשירית המחנה והכלל כי לא נעשה כהוגן ע"ד שנחשב לפתאים שהיה ע"ג ואל תתמה בעבור שהתאנף השם באהרן, כי זה בעבור שהיה הוא הסבה, כי הנה נענש עם משה אחיו על דבר מי מריבה ולא חטאו בזדון, וכתוב עליהם לא האמנתם בי (במד' כ יב) מריתם (שם כז יד) מעלתם (דבר' לב נא), וחכמי המזלות אמרו כי המחברת הגדולה לשנים העליונים היתה במזל שור וזה כזב כי לא היתה רק במזל דלי, ועל דרך חכמת המזלות הוא מזל ישראל, ורבים נסו זה הסוד דור אחר דור גם אני ראיתי ככה, והנה שמוהו בחצי השמים:
