שְׁמוֹת ל׳ · ל״ז

וְהַקְּטֹ֙רֶת֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֔ה בְּמַ֨תְכֻּנְתָּ֔הּ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם קֹ֛דֶשׁ תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ לַיהֹוָֽה׃

במילים פשוטות

הכתוב מזהיר: ״והקטורת אשר תעשה במתכונתה לא תעשו לכם קודש תהיה לך לה'״. רש״י מבאר ש״במתכונתה״ פירושו במניין סמניה, ו״קודש תהיה לך לה'״ שלא תעשנה אלא לשמי. אבן עזרא מבאר ש״והקטורת אשר תעשה״ רמז למשה, ״לא תעשו״ עם ישראל מדבר, ו״קודש תהיה לך״ לכהן או לכל ישראל. אסור לעשות קטורת במתכונת קטורת הקודש לצורך פרטי, שכן היא קודש לה' בלבד.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

במתכנתה. בְּמִנְיַן סַמְמָנֶיהָ:

קדש תהיה לך לה'. שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂנָּה אֶלָּא לִשְׁמִי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּקְטֹרֶת בּוּסְמִין דִי תַעְבֵּד בִּדְמוּתַהּ לָא תַעְבְּדוּן לְכוֹן קוּדְשָׁא תְּהֵי לָךְ קֳדָם יְיָ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והקטרת אשר תעשה. רמז למשה:

לא תעשו. עם ישראל מדבר:

קדש תהיה לך. לכהן או לכל ישראל, כמו זכור ימות עולם בינו (דבר' לב ז):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ושחקת ממנה וגו' - לקיים ביום הכפורים, מה שכתוב באחרי מות: וקטורת סמים דקה והביא מבית לפרוכת.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כריתות ו.) שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל יוֹם מְתַקֵּן בְּמַתְכֻּנְתָּהּ וְהָיָה מַכְנִיס, וְהוּא אָמְרוֹ וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, פֵּרוּשׁ, כָּל מַה שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהֶכְשֵׁר מַעֲשֵׂה בֵּית ה׳ - בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ, הָא לָמַדְתָּ הַמְּפַטֵּם חֲצִי מָנֶה חַיָּב כָּרֵת.

לֹא תַעֲשׂוּ. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְהָרִיחַ אָסוּר בְּלָאו, אֲבָל בְּכָרֵת דַּוְקָא לְהָרִיחַ, וְלָזֶה לֹא רָשַׁם תְּנַאי לְהָרִיחַ בְּפָסוּק זֶה אֶלָּא בַּפָּסוּק שֶׁהִזְכִּיר בּוֹ עֹנֶשׁ כָּרֵת (שמות ל:לח).

מקור: ספריא · נחלת הכלל