זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י דֶּרֶךְ הַמּוֹנִין מַעֲבִירִין אֶת הַנִּמְנִין זֶה אַחַר זֶה כוּ׳, וּמִכָּל מָקוֹם לְשׁוֹן ״עַל הַפְּקוּדִים״ אֵינוֹ מַשְׁמַע כֵּן. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ לְדַעַת רז״ל (ירושלמי שקלים פרק ב׳ הלכה ג׳) שֶׁהָיָה זֶה כֹּפֶר נֶפֶשׁ עַל עֲוֹן הָעֵגֶל, כִּי שָׁם עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל פִּקּוּדֵי ה׳ יְשָׁרִים אֲשֶׁר פָּקַד ה׳ לְמֹשֶׁה. לְכָךְ נֶאֱמַר ״כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים״, הֵמָּה עוֹבְרֵי עֲבֵרָה אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין אֶל כֹּפֶר זֶה.
וְטַעַם לְמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, נִמְצְאוּ בַּמִּדְרָשִׁים כַּמָּה דְּרָכִים שׁוֹנוֹת, וְאוֹמֵר אֲנִי לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד שְׁלֹשָׁה טְעָמִים. הָאֶחָד הוּא, לְפִי שֶׁבְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל גָּרְמוּ שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת לִשְׁנַיִם, עַל כֵּן יִתְּנוּ בֶּקַע, דְּהַיְנוּ שֶׁקֶל בָּקוּעַ לִשְׁנַיִם. הַשֵּׁנִי הוּא, לְפִי שֶׁזֶּה הָיָה כֹּפֶר נֶפֶשׁ, וְיָדוּעַ שֶׁמִּצַּד הַנֶּפֶשׁ אֵין יִתְרוֹן לְשׁוּם אָדָם עַל חֲבֵרוֹ, כִּי נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִי שָׁוָה בְּכֻלָּם, עַל כֵּן עָשִׁיר וָרָשׁ שָׁוִין בְּכֹפֶר זֶה. וּלְפִי שֶׁכָּל אָדָם הוּא שֶׁקֶל שָׁלֵם, וְכָל מַחֲצִית נִכְלָל בְּמִסְפַּר עֲשָׂרָה, כִּי כֵן מָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה לא.) בְּמַאֲמָר ״שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין בָּאָדָם״: עֲשָׂרָה דְּבָרִים הַבָּאִים מִן הָאָב וְהָאֵם, וַעֲשָׂרָה דְּבָרִים הַבָּאִים מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאִם כֵּן הֲרֵי הָאָדָם הַשָּׁלֵם עֶשְׂרִים גֵּרָה, וּמַחֲצִיתוֹ תְּרוּמָה לַה׳ לְכַפֵּר עַל חֵלֶק הַנֶּפֶשׁ.
טַעַם שְׁלִישִׁי הוּא הַיּוֹתֵר מְחֻוָּר מִכֻּלָּם, וְהוּא, שֶׁמָּצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא תשא יא) וְהַיַּלְקוּט מְבִיאוֹ בְּפָרָשָׁה זוֹ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ״. כְּשֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה כֵּן נִתְיָרֵא וְאָמַר ״עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ״ (איוב ב, ד). רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילְעַאי אוֹמֵר: אָמַר מֹשֶׁה, מָצִינוּ שֶׁפִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם כִּכַּר כֶּסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א׳ כ, לט) ״וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ אוֹ כִכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל״. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִן מוֹצִיא שֵׁם רַע אַתָּה לָמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, יט) ״וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף״. וַאֲנַחְנוּ הוֹצֵאנוּ שֵׁם רָע וְאָמַרְנוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ צָרִיךְ לִתֵּן מֵאָה כֶסֶף. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִן הָאוֹנֵס אַתָּה לָמֵד, כְּתִיב (שם כב, כט) ״וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ״ וְגוֹ׳. וַאֲנַחְנוּ אָנַסְנוּ הַדִּבּוּר ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, וְעָשִׂינוּ עֲבוֹדָה זָרָה. כָּל אֶחָד מִמֶּנּוּ צָרִיךְ לִתֵּן חֲמִשִּׁים כֶּסֶף. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר: מִן שׁוֹר נַגָּח אַתָּה לָמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, לב) ״אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר״ וְגוֹ׳. וַאֲנַחְנוּ הֵמַרְנוּ כְּבוֹדוֹ בְּשׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כ) ״וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אוֹכֵל עֵשֶׂב״. כָּל אֶחָד מִמֶּנּוּ צָרִיךְ לִתֵּן שְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל. יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, לֹא כִּכַּר כֶּסֶף, וְלֹא מֵאָה כֶּסֶף, וְלֹא חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, וְלֹא שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים, אֶלָּא ״זֶה יִתְּנוּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל״, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְכַנִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בְּמִדְרָשׁ זֶה הַרְבֵּה דְּבָרִים בִּלְתִּי מוּבָנִים, וְכִי מֹשֶׁה הָיָה מְחַשֵּׁב בְּעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּימֵי יִשְׂרָאֵל עִם מֶלֶךְ אֲרָם? גַּם מַה שֶּׁכָּתוּב ״וַאֲנַחְנוּ אָנַסְנוּ הַדִּבּוּר״ מְחֻסַּר בֵּאוּר, וְעִנְיַן שׁוֹר נַגָּח קָשֶׁה לַהֲבִינוֹ.
וְאוֹמֵר אֲנִי לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אַרְבָּעָה רָאשֵׁי עֲבֵרוֹת, וְהֵם עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלָשׁוֹן הָרָע כְּנֶגֶד כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וַיָּקוּמוּ לְצַחֵק״ (שמות לב:ו). וְלָשׁוֹן הָרָע הוּא מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ״ (שמות לב:יח), הַיְינוּ חֵרוּפִים וְגִדּוּפִים, וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ זֶה לָזֶה ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ (שמות לב:ד). כִּי סְתָם עֲבוֹדָה זָרָה תְּלוּיָה בְּמַחֲשֶׁבֶת הַמַּאֲמִין בָּהּ, כִּי מִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר (יחזקאל יד:ה) ״לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״. וְלֹא דַּי לָהֶם זֶה, אֶלָּא סִפְּרוּ בְּפִיהֶם הַדָּבָר כְּמוֹצִיא שֵׁם רַע עַל קוֹנוֹ, וְאָמְרוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ וְלֹא ה׳ פָּעַל כָּל זֹאת, עִנְיַן הָעֲלִיָּה מִמִּצְרַיִם. וּכְשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה ״וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ״ (שמות ל:יב), הָיָה מְסֻפָּק עַל אֵיזוֹ עָוֹן מֵאַרְבַּע עֲבֵרוֹת אֵלּוּ יִהְיֶה כֹּפֶר נֶפֶשׁ, אִם עַל עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, אוֹ עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, אוֹ עַל לָשׁוֹן הָרָע.
דַּעַת ר׳ יְהוּדָה בַּר אִילְעַאי הוּא, שֶׁמֹּשֶׁה חָשַׁב מִסְתָּמָא כֹּפֶר זֶה יִהְיֶה עַל עֲבֹדָה זָרָה, וְאָז יִהְיֶה וַדַּאי כִּכַּר כֶּסֶף שָׁלֵם. וְהֵבִין זֶה מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁמֵּסִיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשָׁה זוֹ, שֶׁרָאשֵׁי תֵּבוֹת מִן כָּל הַשְּׁבָטִים עוֹלֶה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְתִשְׁעִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף, וְהֵיכָן עוֹד שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים לְמַלֹּאות שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף? הֵם שֶׁנָּפְלוּ בָּעֵגֶל. וְחָשַׁב מֹשֶׁה: לְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ רָמַז לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשָּׂא אֶת מִסְפַּר רֹאשׁ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְלֵידַע מִתּוֹכוֹ כִּי שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים נָפְלוּ בָּעֵגֶל? אֵין זֶה כִּי אִם שֶׁרָצָה ה׳ שֶׁאָבִין מִתּוֹךְ זֶה, כְּשֵׁם שֶׁשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אֵלּוּ הָיוּ כַּפָּרָה עַל כָּל הַגּוּפוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ כֹּפֶר הַנְּפָשׁוֹת יִהְיֶה גַּם כֵּן בְּמִסְפָּר זֶה, וְהַיְינוּ כִּכַּר כֶּסֶף שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּרוֹ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שֶׁקֶל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בְּפָרָשַׁת אֵלֶּה פְקוּדֵי (שמות לח, כד). וְאִם תֹּאמַר, מְנָא לָן שֶׁכֹּפֶר זֶה יִהְיֶה דַּוְקָא עַל עֲבֹדָה זָרָה וְלֹא עַל שְׁאָר עֲבֵרָה מִן הָאַרְבָּעָה אֵלּוּ? עַל כֵּן מֵבִיא רְאָיָה מִן הַפָּסוּק ״וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ אוֹ כִּכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל״ (מלכים א כ, לט), וְהָיָה כֹּפֶר עַל שֶׁשִּׁלַּח אִיש חֶרְמִי מִיָּד, וְהוּא מֶלֶךְ אֲרָם שֶׁאָמַר ״אֱלֹהֵי הָרִים ה׳ וְלֹא אֱלֹהֵי עֲמָקִים״ (מלכים א כ, כח), וְהוּא שֶׁכִּחֵשׁ בַּה׳ וַיֹּאמַר לֹא הוּא מַשְׁגִּיחַ בַּשְּׁפָלִים כְּלָל, אֶלָּא שְׁכִינָתוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים, וְהָיָה זֶה גַּם דַּעַת עוֹשֵׂי הָעֵגֶל. וּמֵאַחַר שֶׁמָּצִינוּ שָׁם פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ כִּכַּר כֶּסֶף, אִם כֵּן וַדַּאי גַּם כָּאן, מַה שֶּׁחָשַׁב מֹשֶׁה שֶׁמָּא רָצָה ה׳ מִכָּל אֶחָד כִּכַּר שָׁלֵם, הוּא בַּעֲבוּר חֵטְא עֲבֹדָה זָרָה.
אָמְנָם דַּעַת ר׳ יוֹסֵי, שֶׁמֹּשֶׁה חָשַׁב שֶׁכֹּפֶר זֶה הוּא עַל לָשׁוֹן הָרָע וְקוֹל עֲנוֹת שֶׁל חֵרוּפִים שֶׁהוֹצִיאוּ שֵׁם רָע עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ (שמות לב:ד), בְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.
וְדַעַת רֵישׁ לָקִישׁ הוּא, שֶׁמֹּשֶׁה חָשַׁב שֶׁכֹּפֶר זֶה הוּא עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, לְכָךְ אָמַר ״מִן הָאוֹנֵס אַתָּה לָמֵד״, וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״וַאֲנַחְנוּ אָנַסְנוּ אֶת דִּבּוּר לֹא יִהְיֶה לְךָ״, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא יתרו פ״ח) שֶׁהַדִּבְּרוֹת הָיוּ חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה, ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ כְּנֶגְדּוֹ ״לֹא תִנְאָף״ כוּ׳, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן (שמות לב:לא) בְּפָסוּק ״אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה״. וּלְפִי זֶה הָא בְּהָא תַּלְיָא, לְפִי שֶׁעָבְרוּ עַל ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ עָבְרוּ גַּם עַל ״לֹא תִרְצָח״, וּלְפִי שֶׁעָבְרוּ עַל ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ עָבְרוּ גַּם עַל ״לֹא תִנְאָף״, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה נִצְטַוּוּ.
וְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, שֶׁמֹּשֶׁה חָשַׁב שֶׁמָּא כֹּפֶר זֶה, הוּא עַל שְׁפִיכַת דָּמִים שֶׁהָרְגוּ אֶת חוּר כְּשׁוֹר נַגָּח שֶׁהֵמִית עֶבֶד. כִּי בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם נִקְרָאוּ בְּנֵי אֵל חַי, וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ נִקְרָאוּ עֲבָדִים. עַל כֵּן נִתַּן לְחוּר עֵרֶךְ הָעֶבֶד, וְיִשְׂרָאֵל הִמְשִׁיל לְשׁוֹר נַגָּח, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטו ח) ״כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עוֹשֵׂיהֶם״ וְגוֹ׳. וְאִם כֵּן כְּמוֹ שֶׁעֶצֶם הָעֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה שׁוֹר אוֹכֵל עֵשֶׂב, כָּךְ הֵם יָרְדוּ מִמַּדְרֵגַת הָאָדָם וּבָאוּ לְעֵרֶךְ הַשּׁוֹר. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כִּכָּר כוּ׳, לְפִי שֶׁמֵּהַיָּדוּעַ שֶׁבְּכָל הֲסָרַת אֵיזוֹ דָּבָר רַע צָרִיךְ לְהָסִיר הַסִּבָּה, וּמִמֵּילָא יִתְבַּטֵּל הַמְסֻבָּב, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא חקת ח) עַל כַּפָּרַת הָעֵגֶל תָּבֹא הָאֵם וּתְקַנַּח צוֹאַת בְּנָהּ, כִּי הַפָּרָה אֲדֻמָּה הָאֵם, אֲשֶׁר הוֹלִידָה אֶת הָעֵגֶל, בְּבִטּוּל הַשֹּׁרֶשׁ יִפְּלוּ מֵעַצְמָם הָעֲנָפִים, אֲבָל אִם תִּכְרוֹת הָעֲנָפִים יֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן יַחֲזוֹר שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה לְהַצְמִיחַ הָעֲנָפִים. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעִקַּר כַּפָּרָה זוֹ הִיא עַל הַשֹּׁרֶשׁ, דְּהַיְנוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה סִבָּה עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת הָאֵלּוּ, וְזֶהוּ רֹב הַזָּהָב וְחֶמְדַּת הַמָּמוֹן הֱבִיאָם לִידֵי מַעֲשֶׂה זֶה, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:) ״וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב״ (שמות לב לא), אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה גָּרַמְתָּ לָהֶם בַּעֲבוּר רֹב זָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם כוּ׳. וּבֵאוּר הַדָּבָר כָּךְ הוּא, לְפִי שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם רֹב זָהָב, עַל כֵּן הָיוּ חַמְדָּנִים וְעֵינָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה, וּבִקְשׁוּ לָהֶם בְּצוּרַת שׁוֹר, כִּי פְּנֵי הַשּׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל בַּמֶּרְכָּבָה, וּכְתִיב (איוב לז כב) ״מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה״. וְחָשְׁבוּ שֶׁמַּזָּל שׁוֹר מַעֲשִׁיר, וְהוּא יַשְׁפִּיעַ לָהֶם עוֹד רֹב זָהָב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יד ד) ״וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר״. וְכֵן יוֹסֵף הַמַּשְׁבִּיר לְכָל הָאָרֶץ נִקְרָא ״בְּכוֹר שׁוֹר״ (דברים לג יז). וְעַל כֵּן צִוָּה לִתֵּן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְכַפֵּר עַל הַחוֹמֵד מָמוֹן, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין בְּיָדוֹ יוֹתֵר מִן הַמַּחֲצִית, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קהלת רבה א יג) יֵשׁ בְּיָדוֹ מָנֶה מִתְאַוֶּה מָאתַיִם, יֵשׁ בְּיָדוֹ מָאתַיִם מִתְאַוֶּה אַרְבַּע מֵאוֹת, נִמְצָא שֶׁלְּעוֹלָם אֵין בְּיָדוֹ יוֹתֵר מִן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל.
וְיָכוֹל לִהְיוֹת לְפִי שֶׁשֶּׁפַע זֶה הָיָה מִן בִּזַּת מִצְרַיִם וּבִזַּת הַיָּם, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה ״תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף״ (שיר השירים א, יא). פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף הַיְינוּ בִּזַּת מִצְרַיִם, וְתוֹרֵי זָהָב הַיְינוּ בִּזַּת הַיָּם. עַל כֵּן בָּאוּ שְׁנֵי מִינֵי כַּפָּרָה אֵלּוּ, כִּי תָּבֹא פָּרָה אֲדֻמָּה וּתְכַפֵּר עַל הַתּוֹלָדָה דְּהַיְינוּ עֵגֶל שֶׁל זָהָב הָאָדֹם הַזֶּה, וְיָבֹאוּ מַחֲצִית שִׁקְלֵי כֶּסֶף אֵלּוּ לְכַפֵּר עַל חֵטְא הַנִּמְשָׁךְ מִן נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף. כִּי בִּזְמַן שֶׁרִבּוּי הַכֶּסֶף מָצוּי אֵצֶל בְּעָלָיו, אָז הוּא מוֹסִיף תַּאֲוָה עַל תַּאֲוָתוֹ, וְהוּא לְעוֹלָם עָנִי בְּדַעְתּוֹ. וְרֶמֶז לַדָּבָר כִּי אוֹתִיּוֹת עָנִי סְמוּכוֹת לְאוֹתִיּוֹת כֶּסֶף. וְדָבָר זֶה יִתְבָּאֵר עוֹד בְּפָסוּק ״כִּי פָרֻעַ הוּא״ (שמות לב, כה), עַיֵּן שָׁם.
