שְׁמוֹת ל׳ · א׳

מקטר קטרת. לְהַעֲלוֹת עָלָיו קִטּוּר עֲשַׁן סַמִּים:

וְתַעְבֵד מַדְבְּחָא לְאַקְטָרָא עֲלוֹהִי קְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא דְאָעֵי שִׁטִין תַּעְבֵּד יָתֵהּ:

ועשית, מקטר. שם המפעל כמו ומשלוח מנות (אסתר ט יט):

מקטר קטרת - ולא עולה ושלמים ומנחות ונסכים.

מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת. שֶׁיַּסְפִּיק בּוֹ מְעַט אֵשׁ לִקְטֹרֶת בִּלְבָד, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לִהְיוֹת חָלוּל וּלְמַלְּאוֹתוֹ בַּאֲדָמָה, כְּמוֹ שֶׁהֻצְרַךְ לְמִזְבַּח הָעוֹלָה לַעֲשׂוֹת הָאֵשׁ תָּמִיד עַל הָאֲדָמָה. אֲבָל הָיָה הָאֵשׁ בָּזֶה הַמִּזְבֵּחַ עַל צִפּוּיוֹ שֶׁהָיָה שֶׁל זָהָב, וּבִהְיוֹת הָאֵשׁ מוּעָט לֹא הִסְפִּיק לִשְׂרוֹף אֶת גֶּרֶם הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהָיָה שֶׁל עֵץ. וְלֹא הֻזְכַּר זֶה הַמִּזְבֵּחַ עִם שְׁאָר הַכֵּלִים בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה, כִּי לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה בּוֹ לְהַשְׁכִּין הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּתוֹכֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בִּשְׁאָר הַכֵּלִים, כַּאֲמָרוֹ (שמות כה:ח-ט) "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו". גַּם לֹא הָיָה עִנְיָנוֹ לְהוֹרִיד מַרְאֵה כְבוֹדוֹ בַּבַּיִת, כְּעִנְיַן מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת, כַּאֲמָרוֹ (שמות כט:מג) "וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל", וְכֵן הֵעִיד מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּאָמְרוֹ (ויקרא ט:ו) "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ, וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'". אֲבָל הָיָה עִנְיַן זֶה הַמִּזְבֵּחַ לְכַבֵּד אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ אַחֲרֵי בוֹאוֹ לְקַבֵּל בְּרָצוֹן עֲבוֹדַת עַמּוֹ בְּקָרְבְּנוֹת הַבֹּקֶר וְהָעֶרֶב, וּלְשַׁחֵר פָּנָיו בְּמִנְחַת קְטֹרֶת, עַל דֶּרֶךְ (דברי הימים א טז:כט) "הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְפָנָיו".

ועשית מזבח מקטר קטרת לא הזכירו עד לאחר מזבח העולה לפי שרוצה לומר לא תעלו עליו עולה ומנחה ונסך ומשה הזכירו לישראל אחר המנורה, וכן במעשה לפי שרוצה לומר בהטיבו את הנרות יקטירנה, ואומר ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה.

וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת. כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁשְּׁנֵי מִזְבְּחוֹת אֵלּוּ נֶעֶרְכוּ שְׁנֵיהֶם לְכַפֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת, כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת בָּא לְכַפֵּר עַל חֶלְקֵי הַחֹמֶר וְהַגּוּף הַנָּגוּף בְּאֶבֶן הַחֵטְא, וְעָלָיו מַקְרִיבִים הַבַּעֲלֵי חַיִּים הַבָּאִים תְּמוּרָתוֹ, כִּי יֵשׁ לָהֶם דִּמְיוֹן אֶל חֹמֶר הָאָדָם. וּתְמוּנַת הַמִּזְבֵּחַ יוֹכִיחַ, כִּי זֹאת קוֹמָתוֹ דָּמְתָה לְקוֹמַת אָדָם בֵּינוֹנִי שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וְכֵן הַבְּהֵמוֹת הַנִּקְרָבִים דּוֹמִים אֶל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁבָּאָדָם, נֶפֶשׁ תְּמוּרַת נֶפֶשׁ. כִּי מִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר בְּמִנְחַת עָנִי ״וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב״ (ויקרא ב א), כִּי אֵין בְּיָדוֹ לְהַקְרִיב נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה תְּמוּרַת נַפְשׁוֹ וְהוּא מֵבִיא מִנְחַת סֹלֶת, עַל כֵּן אָמַר הַכָּתוּב ״וְנֶפֶשׁ״, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ.

אֲבָל מִכָּל מָקוֹם גַּם הַנְּשָׁמָה צְרִיכָה כַּפָּרָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּטַּמָּאָה בַּגּוּף הַנָּגוּף הַזֶּה וְאֵינָהּ מִתְכַּפֶּרֶת בְּנֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה, כִּי אֵין דִּמְיוֹן זֶה לָזֶה, כִּי רוּחַ בְּנֵי אָדָם עוֹלָה לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה יוֹרֶדֶת לְמַטָּה (קהלת ג כא), וְאֵיךְ תִּהְיֶה נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה הַכָּלָה וְנִפְסֶדֶת תְּמוּרָה לְנִשְׁמַת אָדָם הַקַּיֶּמֶת לָנֶצַח? עַל כֵּן צִוָּה אֵל חַי לַעֲשׂוֹת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת, הַמַּעֲלֶה עָשָׁן וְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַה׳ לְכַפֵּר עַל רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה כַּעֲשַׁן הַקְּטֹרֶת, וְהִיא גַּם הִיא מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה (שיר השירים ג ו) שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים. וּלְהוֹרוֹת נָתַן בְּלִבֵּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב (שמות ל לו) ״וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק״, רֶמֶז לַנְּשָׁמָה דַּקָּה מִן הַדַּקָּה שֶׁצְּרִיכָה גַּם הִיא כַּפָּרָה כְּדֵי לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל מְקוֹם חָצְבָּהּ. וּמִסְפַּר אַמּוֹת מִזְבֵּחַ זֶה יוֹכִיחַ, כִּי בּוֹ נֶאֱמַר ״אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ״ (שמות ל ב), אַמּוֹת יְחִידוֹת לְכַפֵּר בּוֹ עַל הַנְּשָׁמָה שֶׁנִּקְרֵאת יְחִידָה, כְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶחָד כָּךְ הִיא יְחִידָה. ״וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ״ (שמות ל ב), כִּי רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה לִמְקוֹמָהּ בְּזוּלַת מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָהּ תּוֹךְ הַגּוּף. וּזְמַן הַקְטָרָתוֹ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, כִּי הַנְּשָׁמָה בַּבֹּקֶר הִיא בָּאָה בְּיַלְדוּתוֹ, זְמַן זְרִיחַת שִׁמְשׁוֹ, וּבָעֶרֶב הִיא שָׁבָה אֶל אָבִיהָ כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וְהַלְוַאי שֶׁתְּהֵא יְצִיאָה כְּבִיאָה בְּלֹא חֵטְא. וּבָא הַקְּטֹרֶת ״בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרוֹת״ בַּבֹּקֶר (שמות ל ז), וּבָעֶרֶב ״בְּהַעֲלֹת אֶת הַנֵּרוֹת״ (שמות ל ח), וּמַרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר אֱמֶת, כִּי הוּא מִתְיַחֵס לְ״נֵר ה׳ נִשְׁמַת אָדָם״ (משלי כ כז). כִּי הַבֹּקֶר זְמַן הֲטָבַת נֵר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָדָם לְהֵיטִיב מַעֲשֶׂיהָ וּלְנַקּוֹת עַצְמָהּ מִכָּל חֲלוּדַת אֵפֶר, וּבָעֶרֶב זְמַן שְׁקִיעַת שִׁמְשׁוֹ הוּא זְמַן הַעֲלָאַת הַנְּשָׁמָה אֶל מְקוֹם חָצְבָּהּ, וּבָא הַקְטָרָה זוֹ לְכַפֵּר עַל הַנְּשָׁמָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַיְּצִיאָה מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא כַּבִּיאָה.

וְזֵר זָהָב שֶׁל מִזְבֵּחַ, זֶה כְּנֶגֶד הַשָּׂכָר שֶׁל צַדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּהֱנִין מִן זִיו הַשְּׁכִינָה ״וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם״, וַ״עֲטָרוֹת״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וְעַטְרוֹתֵיהֶם״, רֶמֶז לְאוֹתָן עֲטָרוֹת שֶׁקָּנוּ בְּהַר סִינַי בְּאָמְרָם ״נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״, כִּדְאִיתָא מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק רַבִּי עֲקִיבָא (פח). וּמַסִּיק שָׁם ״בְּחוֹרֵב טְעָנוּם וּבְחוֹרֵב פְּרָקוּם״, וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ ״עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָם לָהֶם״ כוּ׳. לְכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יז.) ״וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם״ - אוֹתָן הָעֲטָרוֹת שֶׁנִּלְקְחוּ מֵהֶם וְעָתִיד לְהַחֲזִירָם לָהֶם. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר כָּאן ״וְנָתַתָּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת״ (שמות ל ו), הַיְינוּ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ. וְכָל זֶה בָּא לְהוֹרוֹת שֶׁזֵּר שֶׁל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת מְרַמֵּז עַל ״וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם״, הַיְינוּ זֵר הַתּוֹרָה וְהַכֶּתֶר שֶׁנִּתַּן לָהֶם בְּחוֹרֵב וּפְרָקוּם, וְעָתִיד לְהַחֲזִירָם לָהֶם.

וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁסִּדֵּר כְּלִי זֶה שֶׁל פְּנִים מְאוּחָר מִכָּל הַמִּשְׁכָּן וַעֲבוֹדָתוֹ, כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה בְּפָסוּק (שמות כה:ט) ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״. וְאָמְרוֹ תַּעֲשֶׂה לְמַעֵט מַעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה שֶׁלֹּא הָיָה עֲצֵי שִׁטִּים שֶׁהָיוּ כֻּלּוֹ זָהָב.

חסלת פרשת תצוה