וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה׳ אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה. בְּמַרְאָה זוֹ רַבּוּ הַדֵּעוֹת, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהִיא עַל שֵׁם ״עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה״, עַל כֵּן נִגְלָה אֵלָיו בַּסְּנֶה, עֵץ שָׁפָל וְנָמוּךְ. וּלְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י אֵינוֹ מְיֻשָּׁב כְּלָל לָמָּה דַּוְקָא בַּסְּנֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַסְּנֶה רֶמֶז לְסִבְלוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵשׁ הַצָּרוֹת מִתְלַקַּחַת סְבִיבָיו וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל, עַל דֶּרֶךְ ״חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָן כָּלִים״. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה נִמְצְאוּ גַּם כֵּן הַרְבֵּה דִּמְיוֹנוֹת. וּלְפִי מַה שֶּׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה בַּפָּסוּק ״וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות א יב), שֶׁהַמִּצְרִים נִמְשְׁלוּ לְקוֹצִים, כִּי הֵמָּה הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל לְקוֹץ מַכְאוֹב, עַל כֵּן הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל, כִּי יִרְמוֹז עַל פַּרְעֹה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵשׁ הַצָּרוֹת מִתְלַקַּחַת סְבִיבוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִכָּל מָקוֹם אֵינֶנּוּ אֻכָּל, כִּי יִתֵּן בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ לִסְבּוֹל כָּל הַמַּכּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט טז) ״וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי״.
דָּבָר אַחֵר, רָמַז לְמַה שֶׁנֶּאֱמַר ״אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר״, מִפְּנֵי מָה יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצָרָה יוֹתֵר מִכָּל הָאוּמּוֹת? לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דֵּלָטוֹרִין מַשְׁמִיעִים קוֹל עַנּוֹת בְּחֵרוּפִים וְגִדּוּפִים עַל שְׁכִיבֵי וְעֵירֵי, (סנהדרין כט:) כַּקּוֹצִים הַלָּלוּ הַמַּשְׁמִיעִים קוֹל כְּשֶׁהוּא בּוֹעֵר בָּאֵשׁ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁאֵשׁ הַצָּרוֹת מִתְלַקַּחַת סְבִיבָיו, מִכָּל מָקוֹם כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ קוֹץ מַכְאִיב וְסִלּוֹן מַמְאִיר, כְּמִנְהַג דּוֹרוֹת הַלָּלוּ, וְתָמִיד מַשְׁמִיעִים קוֹל כְּקוֹל הַסִּירִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז, ו) ״כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר כֵּן שְׂחוֹק הַכְּסִיל״. וְזוֹ עִקַּר הַסִּבָּה לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת בַּגָּלוּת, מִצַּד הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה שֶׁבֵּינֵיהֶם יוֹתֵר מִבְּכָל הָאוּמּוֹת. וּבַעֲלֵי הַלָּשׁוֹן הִשְׁמִיעוּ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֵין נָקִי, כִּי תֵצֵא אֵשׁ הַמַּחֲלֹקֶת מִסֶּלַע הַמַּחֲלֹקֶת, הָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֵשׁ וְהַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים, עַל כֵּן בָּעֲרָה בָּהֶם אֵשׁ ה׳. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל״, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵשׁ הַתְּלָאוֹת יִבְעַר בְּיַעֲקֹב, מִכָּל מָקוֹם מְצִיאוּת הַסְּנֶה נִשְׁאָר קַיָּם בְּכָל דּוֹר וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל, כִּי לֹא יִכְלוּ הַקּוֹצִים מִכֶּרֶם ה׳ צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל.
וּבְזֶה מְיוּשָּׁב מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה״. כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״בְּלַבַּת אֵשׁ בַּסְּנֶה״ אוֹ ״בְּתוֹךְ הַסְּנֶה״, מַהוּ ״מִתּוֹךְ הַסְּנֶה״? וְכֵן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ״, אִיפְּכָא מִבָּעֵי לֵיהּ ״וְהִנֵּה הָאֵשׁ בּוֹעֵר בַּסְּנֶה״, שֶׁהֲרֵי הָאֵשׁ הַפּוֹעֵל וְהַסְּנֶה הַפָּעוּל. אֶלָּא הָאֱמֶת הוּא כִּדְבָרֵינוּ, שֶׁהַסְּנֶה מַבְעִיר אֵשׁ הַצָּרוֹת, כִּי מִתּוֹךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לִסְנֶה זֶה, שֶׁכָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ קוֹץ מַכְאִיב וּמַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ עָלָיו בְּחֵרוּפִים וְגִדּוּפִים, עַל כֵּן בָּעֲרָה בָהֶם אֵשׁ ה׳. וְאִם כֵּן הַסְּנֶה הַפּוֹעֵל וְהָאֵשׁ הוּא הַפָּעוּל, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ״, כִּי הַסְּנֶה גּוֹרֵם הַבְעָרַת הָאֵשׁ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה״, כִּי הַלַּבַּת אֵשׁ נִמְשָׁךְ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, כִּי הַסְּנֶה גּוֹרֵם הַלַּבַּת אֵשׁ. וְזֶה פֵּרוּשׁ נָכוֹן.
