שְׁמוֹת כ״ט · ב׳

וְלֶ֣חֶם מַצּ֗וֹת וְחַלֹּ֤ת מַצֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן סֹ֥לֶת חִטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃

במילים פשוטות

הכתוב מצווה על מיני הלחם: ״ולחם מצות וחלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן, סולת חטים תעשה אותם״. רש״י מבאר שהרי אלו שלושה מינים: רבוכה, חלות ורקיקים, וכולם לחם מצות. אבן עזרא מבאר שהזכרת השמן היא שמן זית כמשפט, ושהמילה ״סולת״ בלשון ערבי היא הקמח שהוסר ממנו הפסולת, ואין לחם נכבד ממנו. שלושת מיני המצות נעשים מסולת חטים, ומלווים את קרבנות המילואים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ולחם מצות וחלת מצת ורקיקי מצות. הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה מִינִין רְבוּכָה, וְחַלּוֹת וּרְקִיקִים לֶחֶם מַצּוֹת, הִיא הַקְּרוּיָה לְמַטָּה בָּעִנְיָן (פסוק כג) חַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן, עַל שֵׁם שֶׁנּוֹתֵן שֶׁמֶן בָּרְבוּכָה כְּנֶגֶד הַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין, וְכָל הַמִּינִין בָּאִים עֶשֶׂר עֶשֶׂר חַלּוֹת:

בלולת בשמן. כְּשֶׁהֵן קֶמַח יוֹצֵק בָּהֶן שֶׁמֶן וּבוֹלְלָן:

משחים בשמן. אַחַר אֲפִיָּתָן מוֹשְׁחָן כְּמִין כִי יְוָנִית, שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה כְּנוּ"ן שֶׁלָּנוּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּלְחֵם פַּטִיר וּגְרִיצִין פַּטִּירִין דְפִילָן בִּמְשַׁח וְאֶסְפּוֹגִין פַּטִּירִין דִמְשִׁיחִין בִּמְשָׁח סֻלְתָּא חִטִין תַּעְבֵּד יָתְהוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ולחם חלות. עבות והעד רקיקי מצות:

והזכיר בשמן הוא שמן זית כמשפט: ומלת סלת. בלשון ערבי הא סמי"ד, שהוסר הפסולת מהחטה, ובארץ ישמעאל עושין כן, ואין לחם נכבד ממנו, ורבים פירשו מגזרת סלית כל שוגים מחוקיך (תה' קיט קיח), סלה כל אבירי ד' (איכה א טו) ואמר כמוהו חטים מכולת לביתך (מ"א ה כה) ויש אומרים טחונות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ולחם מצות - אפוי בתנור קרוי לחם וגם שמן היה בו, כי הוא לחם האמור עם חלות ורקיקין בעשיית מלואים בפ' צו את אהרן. חלות ורקיקין מפורשים במס' מנחות ומכל מין ומין עשר הם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל