שְׁמוֹת כ״ט · ב׳

ולחם מצות וחלת מצת ורקיקי מצות. הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה מִינִין רְבוּכָה, וְחַלּוֹת וּרְקִיקִים לֶחֶם מַצּוֹת, הִיא הַקְּרוּיָה לְמַטָּה בָּעִנְיָן (פסוק כג) חַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן, עַל שֵׁם שֶׁנּוֹתֵן שֶׁמֶן בָּרְבוּכָה כְּנֶגֶד הַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין, וְכָל הַמִּינִין בָּאִים עֶשֶׂר עֶשֶׂר חַלּוֹת:

בלולת בשמן. כְּשֶׁהֵן קֶמַח יוֹצֵק בָּהֶן שֶׁמֶן וּבוֹלְלָן:

משחים בשמן. אַחַר אֲפִיָּתָן מוֹשְׁחָן כְּמִין כִי יְוָנִית, שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה כְּנוּ"ן שֶׁלָּנוּ:

וּלְחֵם פַּטִיר וּגְרִיצִין פַּטִּירִין דְפִילָן בִּמְשַׁח וְאֶסְפּוֹגִין פַּטִּירִין דִמְשִׁיחִין בִּמְשָׁח סֻלְתָּא חִטִין תַּעְבֵּד יָתְהוֹן:

ולחם חלות. עבות והעד רקיקי מצות:

והזכיר בשמן הוא שמן זית כמשפט: ומלת סלת. בלשון ערבי הא סמי"ד, שהוסר הפסולת מהחטה, ובארץ ישמעאל עושין כן, ואין לחם נכבד ממנו, ורבים פירשו מגזרת סלית כל שוגים מחוקיך (תה' קיט קיח), סלה כל אבירי ד' (איכה א טו) ואמר כמוהו חטים מכולת לביתך (מ"א ה כה) ויש אומרים טחונות:

ולחם מצות - אפוי בתנור קרוי לחם וגם שמן היה בו, כי הוא לחם האמור עם חלות ורקיקין בעשיית מלואים בפ' צו את אהרן. חלות ורקיקין מפורשים במס' מנחות ומכל מין ומין עשר הם.