וְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר וְיָהֲלֹֽם׃

הכתוב ממשיך במניין האבנים: הטור השני נופך, ספיר ויהלום. אונקלוס מתרגם את שמות האבנים ״אזמרגדין ושבזיז וסבהלום״, ותרגומו הוא מקור עיקרי לניסיון לזהות את האבנים. חזקוני מוסיף זיהויים בלשונות אחרות: נופך כ״קרבונקלא״, ספיר כ״שפיר״ ויהלום כ״בריקלא״. שלוש אבנים אלו מרכיבות את הטור השני שבחושן, וכל אחת מהן קבועה במשבצת זהב ונושאת חקוק עליה שם שבט מבני ישראל. זיהוין המדויק של האבנים אינו ודאי ושנוי במחלוקת המפרשים, אך סדרן והצבתן בטור קבועים על פי הציווי.