שְׁמוֹת כ״ח · ט״ו

חשן משפט. שֶׁמְּכַפֵּר עַל קִלְקוּל הַדִּין. דָּ"אַ, מִשְׁפָּט שֶׁמְּבָרֵר דְּבָרָיו וְהַבְטָחָתוֹ אֱמֶת, דריש"נטנט בְּלַעַז; שֶׁהַמִּשְׁפָּט מְשַׁמֵּשׁ שָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת, דִּבְרֵי טַעֲנוֹת הַבַּעֲלֵי דִּינִים וּגְמַר הַדִּין וְעֹנֶשׁ הַדִּין, אִם עֹנֶשׁ מִיתָה, אִם עֹנֶשׁ מַכּוֹת, אִם עֹנֶשׁ מָמוֹן, וְזֶה מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן בֵּרוּר דְּבָרִים, שֶׁמְּפָרֵשׁ וּמְבָרֵר דְּבָרָיו:

כמעשה אפד. מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב וּמֵחֲמֵשֶׁת מִינִין:

וְתַעְבֵּד חשֶׁן דִינָא עוֹבַד אֳמָן כְּעוֹבַד אֵפוֹדָא תַּעְבְּדִנֵהּ דַהֲבָא תִּכְלָא וְאַרְגְוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי וּבוּץ שְׁזִיר תַּעְבֵּד יָתֵהּ:

חשן משפט - לפי שנותנים בהם האורים והתומים שמגידים משפט ישראל וצרכיהם, כדכתיב: ושאל לו במשפט האורים לכן קרוי [חשן] משפט.

וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב. לֹא הִזְכִּיר בְּכָל הַבְּגָדִים מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב כִּי אִם בְּאֵפוֹד וְחֹשֶׁן, לְפִי שֶׁזֶּה מוֹרֶה שֶׁכַּפָּרָה זוֹ הִיא עַל אֵיזוֹ עָוֹן פְּרָטִי שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בּוֹ כְּמַעֲשֶׂה דָּמֵי, וְזֶה אֵינוֹ מָצוּי כִּי אִם בַּעֲבוֹדָה זָרָה כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה בְּמַעֲשֵׂה הָאֵפוֹד, וְהַחֹשֶׁן הַבָּא לְכַפֵּר עַל קִלְקוּל הַדִּינִין, כִּי הַדִּינִין הֵם דְּבָרִים מְסוּרִים אֶל לֵב הַדַּיָּן, כִּי אֵין לַדַּיָּן כִּי אִם מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת, וּבְיָדוֹ לוֹמַר עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין, כְּפִי הָעִנְיָן וּכְפִי הָאִישׁ וּכְפִי הַזְּמַן וּכְפִי הַמָּקוֹם. וְאִם אָמֹר יֹאמַר הַדַּיָּן ״כָּךְ הָיָה נִרְאֶה בְּעֵינַי״, מִי יוּכַל לְהַכְחִישׁוֹ בִּלְתִּי ה׳ לְבַדּוֹ הַבּוֹחֵן לִבּוֹת בְּנֵי הָאָדָם? עַל כֵּן הָיָה הַחֹשֶׁן נָתוּן עַל לֵב אַהֲרֹן, כִּי הַדִּינִין מְסוּרִים אֶל הַלֵּב, וְעַל כֵּן הָיָה מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב לְכַפֵּר עַל מַחֲשֶׁבֶת הַדַּיָּן. וּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפוֹד״, תָּלָה עִנְיַן הַחוֹשֵׁב בָּאֵפוֹד, לוֹמַר לְךָ שֶׁקִּלְקוּל הַדִּינִין שָׁקוּל כְּנֶגֶד עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ז:): ״כָּל הַמַּעֲמִיד דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כְּאִלּוּ נָטַע אֲשֵׁרָה״ כוּ׳, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה. עַל כֵּן אָמַר שֶׁחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט הַמְכַפֵּר עַל הַדִּינִין יְהִי כְּמַעֲשֵׂה אֵפוֹד הַמְכַפֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה. וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פָּסוּק ״לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף״ (שמות כ:כ) עַל דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן (ירושלמי בכורים פ״ג ה״ג), כִּי גַּם עִקַּר חֵטְא זֶה תָּלוּי בְּמַחֲשֶׁבֶת הַדַּיָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יב, ה) ״מַחְשְׁבוֹת צַדִּיקִים מִשְׁפָּט״, כִּי הֵם שְׁלֵמִים בַּמִּשְׁפָּט גַּם בְּמַחֲשַׁבְתָּם. וְהָיָה רָבוּעַ - כִּי כָל דַּיָּן צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁלֵם בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים הַמְּנוּיִים בַּפָּסוּק ״וְאַתָּה תֶחֱזֶה״ וְגוֹ׳ (שמות יח, כא). וְהָיָה כָּפוּל - כִּי חֶטְאוֹ גַּם כֵּן כָּפוּל, כִּי הוּא מַזִּיק לָזֶה בְּמָמוֹנוֹ וְלָזֶה בְּנִשְׁמָתוֹ שֶׁמַּחֲזִיקוֹ מָמוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא כַּדִּין. זֶהוּ שֶׁמַּסִּיק בַּמִּדְרָשׁ (איכ״ר א, נז): ״חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם וְלָקוּ בְּכִפְלַיִם״, כִּי חָטְאוּ בְּקִלְקוּל דִּינִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה א, כא) ״צֶדֶק יָלִין בָּהּ״ וְגוֹ׳, וְחָטְאוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי גַם זֶה חֵטְא כָּפוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב, יג) ״אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת נִשְׁבָּרִים״. וּמִכָּל זֶה נִלְמוֹד הַדִּמְיוֹן שֶׁיֵּשׁ לְקִלְקוּל הַדִּינִין עִם הָעֲבוֹדָה זָרָה, עַל כֵּן הָיָה הַחֹשֶׁן כְּמַעֲשֵׂה אֵפוֹד. ״זֶרֶת אָרְכּוֹ״ - כִּי קִלְקוּל הַדִּינִין גּוֹרֵם הַשְׁחָתַת הָעוֹלָם, וְתִקּוּנוֹ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ״וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן״ (ישעיה מ, יב).