שְׁמוֹת כ״ז · ט׳

וְעָשִׂ֕יתָ אֵ֖ת חֲצַ֣ר הַמִּשְׁכָּ֑ן לִפְאַ֣ת נֶֽגֶב־תֵּ֠ימָ֠נָה קְלָעִ֨ים לֶחָצֵ֜ר שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֗ר מֵאָ֤ה בָֽאַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ לַפֵּאָ֖ה הָאֶחָֽת׃

במילים פשוטות

הכתוב עובר לחצר המשכן: לפאת דרום קלעים משֵׁש משזר, מאה אמה אורך לפאה האחת. רש״י מבאר שהקלעים עשויים כמין קלעי ספינה, מנוקבים חורים חורים, מעשה קליעה ולא מעשה אורג, ו״לפאה האחת״ פירושו שכל רוח נקראת פאה. אבן עזרא מרחיב על משמעות כיווני המזרח וסדר הפאות, ומבאר ש״נגבה תימנה״ מכוון לצד דרום. הקלעים הם מחיצות בד המקיפות את חצר המשכן, והפאה הדרומית משתרעת לאורך מאה אמה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

קלעים. עֲשׂוּיִין כְּמִין קַלְעֵי סְפִינָה, נְקָבִים נְקָבִים, מַעֲשֵׂה קְלִיעָה וְלֹא מַעֲשֵׂה אוֹרֵג, וְתַרְגּוּם סְרָדִים כְּתַרְגּוּמוֹ שֶׁל מִכְבָּר הַמְתֻרְגָּם סְרָדָה, לְפִי שֶׁהֵן מְנֻקָּבִין כִּכְבָרָה:

לפאה האחת. כָּל הָרוּחַ קָרוּי פֵּאָה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתַעְבֵּד יָת דָרַת מַשְׁכְּנָא לְרוּחַ עֵבַר דָרוֹמָא סְרָדִין לְדָרְתָּא דְבוּץ שְׁזִיר מְאָה בְאַמִין אֻרְכָּא לְעֵבֶר חָד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ועשית. מצאנו כתוב קדמה מזרחה (למטה פ' יג), וידענו כי ראשי המזרחים שלשה, האחת כנגד נקודת ראש מזל גדי, שהוא סוף נטות השמש בפאת דרום והשני כנגד הקו השוה שהוא ראש טלה ומאזנים והשלישי כנגד ראש סרטן שהוא סוף נטות השמש לצפון, וככה נגבה תימנה דרום:

ותימנה. מגזרת ימין צפון וימין אתה בראתם (תה' פט יג):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

קלעים - פירש מנחם: ענין יריעות האהל ומחלוקת שנייה פירש וקלע אליהם מקלעות כרובים מקלעות פקעים. ענין פיתוח המה. ואני אומר: כי יש לומר שאף קלעים של חצר המשכן היו עשויים כענין מקלעות וציורים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

מֵאָה בָאַמָּה וְעַמּוּדָיו עֶשְׂרִים. כָּל חָלָל שֶׁבֵּינֵיהֶם עִם עַמּוּד שֶׁלּוֹ הָיָה חֲמִשָּׁה. אָמְנָם לֹא הָיוּ עֶשְׂרִים עַמּוּדֵי צָפוֹן וְעֶשְׂרִים עַמּוּדֵי דָרוֹם מַתְחִילִים אֵלֶּה נֹכַח אֵלֶּה בְּקַו יָשָׁר, אֲבָל הָיְתָה הַתְחָלַת הַפֵּאָה הָאַחַת נִמְשֶׁכֶת מִתְּחִלַּת הַפֵּאָה שֶׁכְּנֶגְדָּהּ כְּמוֹת אֶחָד חָלָל, וְעַמּוּדֵי הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב הָיוּ מַתְחִילִים בְּרִחוּק מִן הַפֵּאָה הַנִּמְשֶׁכֶת כְּמוֹת אֶחָד חָלָל.

וַחֲשֻׁקֵיהֶם. עֲגוּלִים סוֹבְבִים הָעַמּוּד בְּאֶמְצָעוֹ לְנוֹי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל