שְׁמוֹת כ״ז · ד׳

וְעָשִׂ֤יתָ לּוֹ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת וְעָשִׂ֣יתָ עַל־הָרֶ֗שֶׁת אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת נְחֹ֔שֶׁת עַ֖ל אַרְבַּ֥ע קְצוֹתָֽיו׃

במילים פשוטות

הכתוב מצווה לעשות למזבח מכבר, רשת נחושת, ועל הרשת ארבע טבעות נחושת על ארבע קצותיו. רש״י מבאר ש״מכבר״ הוא לשון כברה, כמין לבוש עשוי למזבח, מנוקב חורים חורים כמין רשת, ושהמקרא מסורס וכך פשרו: ״ועשית לו מכבר נחושת מעשה רשת״. אבן עזרא מבאר ש״מכבר״ כמו כברה, ושהמילה ״נחושת״ דבוקה, כאילו כתוב ״מכבר נחושת כמעשה רשת״. הרשת מקיפה את המזבח, והטבעות שבקצותיה משמשות להכנסת הבדים לנשיאת המזבח.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מכבר. לְשׁוֹן כְּבָרָה, שֶׁקּוֹרִין קרי"בלא בְּלַעַז, כְּמִין לְבוּשׁ עָשׂוּי לוֹ לַמִּזְבֵּחַ, עָשׂוּי חֹרִין חֹרִין, כְּמִין רֶשֶׁת; וּמִקְרָא זֶה מְסֹרָס וְכֹה פִּתְרוֹנוֹ: וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִכְבַּר נְחֹשֶׁת מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתַעְבֵּד לֵהּ סְרָדָא עוֹבַד מְצַדְתָּא דִנְחָשָׁא וְתַעְבֵּד עַל מְצַדְתָּא אַרְבַּע עִזְקָן דִנְחָשָׁא עַל אַרְבַּע סִטְּרוֹהִי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

מכבר. כמו כברה (עמוס ט):

ונחשת. דבק כאילו כתוב מכבר נחשת כמעשה רשת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

מכבר - ככברה, כדכתיב: כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחֹשֶׁת. כִּי הַיֵּצֶר הָרָע פּוֹרֵשׂ רֶשֶׁת לְלָכְדוֹ בִּמְצוּדָתוֹ, וְרֶשֶׁת שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ מוֹצִיאוֹ מֵרֶשֶׁת יִצְרוֹ. וּמָצִינוּ שֶׁהָיוּ בַּמִּזְבֵּחַ מַעֲשֵׂה נִסִּים, שֶׁהָיָה נִצּוֹל מִן הָאֵשׁ, שֶׁהֲרֵי הָיָה הָאֵשׁ דּוֹלֵק בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וְלֹא שָׂרַף הָאֵשׁ וְלֹא נִתַּךְ נְחֻשְׁתּוֹ. וְהָיָה נִצּוֹל מִמַּיִם, כִּי לֹא כִּבּוּ הַגְּשָׁמִים הָאֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. וְהָיָה נִצּוֹל מִן הָרוּחַ, כִּי לֹא נִצְּחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן. וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ חָלוּל וּמָלֵא אֲדָמָה, אוֹ מִזְבַּח אֲבָנִים אֲשֶׁר לֹא הוּנַף עָלָיו הַחֶרֶב. וְכָל זֶה רֶמֶז לְאָדָם, שֶׁעַל יְדֵי הַמִּזְבֵּחַ הָאָדָם נִצּוֹל וְאֵינוֹ מְקַבֵּל נֶזֶק בְּכָל אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁבּוֹ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סו, יב-יג) ״בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה, אָבֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת״, כִּי כְּמוֹ שֶׁמִּזְבַּח הָעוֹלָה נִצּוֹל מִן אֵשׁ וּמַיִם, כָּךְ יִנָּצֵל הָאָדָם מֵהֶם עַל יָדוֹ. וְכֵן הַמִּזְבֵּחַ מַצִּילוֹ מִן כָּל אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין: מִסְּקִילָה בָּאֲבָנִים יִנָּצֵל עַל יְדֵי מִזְבַּח אֲבָנִים (דברים כז, ה); מִשְּׂרֵפַת אֵשׁ יִנָּצֵל עַל יְדֵי אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר תּוּקַד בּוֹ (ויקרא ו, ה); מִן הֶרֶג בַּחֶרֶב יִנָּצֵל עַל יְדֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים כז, ה) ״לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל״ וְגוֹ׳; מִן חֶנֶק יִנָּצֵל, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות ל:) ״אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלוּ אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, מִכָּל מָקוֹם דִּין אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָּטְלוּ, מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב חֶנֶק אוֹ טוֹבֵעַ בַּנָּהָר״ כוּ׳. נִמְצָא, כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ נִצּוֹל מִשֶּׁטֶף מֵי גְּשָׁמִים, כָּךְ הַחוֹטֵא ״לְשֶׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ״ (תהלים לב, ו).

מקור: ספריא · נחלת הכלל