שְׁמוֹת כ״ה · ד׳

וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ותכלת, ארגמן, תולעת שני, שש ועיזים. רש״י מבאר ש״תכלת״ הוא צמר צבוע בדם חילזון וצבעו ירוק, ״ארגמן״ צמר צבוע ממין צבע ששמו ארגמן, ״שש״ הוא פשתן, ו״עיזים״ הוא נוצה של עיזים. אבן עזרא מביא את דעת יפת שהתכלת כדמות שחרות, ואומר שנסמוך על רבותינו שהוא ירוק, ומבאר את שאר הצבעים. הכתוב מפרט את חומרי הצביעה והאריגה למשכן: חוטי צמר צבועים בגוונים שונים, פשתן משובח ושיער עיזים. בכך ממשיכה רשימת התרומות בחומרי הטקסטיל, שישמשו ליריעות המשכן, לפרוכת ולבגדי הכהונה. הצבעים המפוארים - תכלת, ארגמן ותולעת שני - מעניקים למשכן הוד והדר, ומבטאים את הכבוד הראוי למקום השראת השכינה. כל חומר נבחר בקפידה למקומו ולתפקידו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ותכלת. צֶמֶר צָבוּעָ בְּדַם חִלָּזוֹן וְצִבְעוֹ יָרֹק (מנחות מ"ד):

וארגמן. צֶמֶר צָבוּעַ מִמִּין צֶבַע שֶׁשְּׁמוֹ אַרְגָּמָן:

ושש. הוּא פִּשְׁתָּן.

ועזים. נוֹצָה שֶׁל עִזִּים, לְכָךְ תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס וּמְעַזֵּי - הַבָּא מִן הָעִזִּים - וְלֹא עִזִּים עַצְמָם, שֶׁתַּרְגּוּם שֶׁל עִזִּים עִזַּיָּא:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתִכְלָא וְאַרְגְוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי וּבוּץ וּמֵעַזֵי:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ותכלת. אמר יפת שהוא כדמות שחרות, כי הוא תכלית כל הצבעים והכל ישובו אליו, והוא לא ישוב במעשה אדם לעולם, ואנו נסמוך על רז"ל שאמרו שהוא ירוק והוא צמר:

וארגמן. כדמות אדום, ובדברי הימים ארגון (דה"ב ב ו), ובלשון ערבי ארגואן, וזה הצבע לא יהיה כי אם בצמר או במשי:

ותולעת שני. וכתוב ושני התולעת (ויקרא יד ו) כמו מצור החלמיש (דבר' ח טו) חלמיש צור (שם לב יג) והגאון אמר בו קרימ"ז כי הוא אדום, רק איננו כצבע הארגמן, ובעבור תולעת אמרו רבים כי הוא משי:

ושש. הוא הבד מין ממיני פשתים ימצא במצרים לבדו, רק הוא לבן ואינו צבוע, שש ורקמה ממצרים (יחז' כז ז) והגאון תרגמו בלשון ערבי עושר, וידוע הוא עד היום:

ועזים. שער העזים:

Piotrkow, 1907-1911

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ותולעת שני - צמר הצבוע בצבע אדום קרוי תולעת והצבע קרוי שני. כדכתיב: (נחום ב׳:ד׳) אנשי חיל מתולעים. מלבושים בגדים צבועים. וכן: האמונים עלי תולע. בגד צבוע. וכן מוכיח: אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. אם יאדימו כתולע כצמר יהיו, השני והשלג שם של צבעים זה אדום וזה לבן. אבל תולע והצמר שניהם צמר, אלא שהתולע צמר צבוע והצמר הוא לבן בלא צבע.

ושש - פשתן, אבל שאר המינים הם צמר צבוע.

ועזים - מטוה של שער עזים.

Rashbam on Torah -- Daat

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ועזים פרש״‎י נוצה של עזים לכך תרגם אונקלוס ומעזי וכו׳‎ לפיכך טועה המתרגם ומעזי.

Chizkuni