וְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּעָשֶׂ֤ה הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃

מקשה תיעשה המנורה. שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה חֻלְיוֹת וְלֹא יַעֲשֶׂה קָנֶיהָ וְנֵרוֹתֶיהָ אֵבָרִים אֵבָרִים וְאַחַר כָּךְ יַדְבִּיקֵם, כְּדֶרֶךְ הַצּוֹרְפִים שֶׁקּוֹרִין שולד"יר בְּלַעַז, אֶלָּא כֻלָּהּ בָּאָה מֵחֲתִיכָה אַחַת, וּמַקִּישׁ בַּקֻּרְנָס וְחוֹתֵךְ בִּכְלִי הָאֻמָּנוּת וּמַפְרִיד הַקָּנִים אֵילָךְ וָאֵילָךְ:

מקשה. תַּרְגּוּמוֹ נְגִיד, לְשׁוֹן הַמְשָׁכָה, שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הָאֵבָרִים מִן הָעֶשֶׁת לְכָאן וּלְכָאן בְּהַקָּשַׁת הַקֻּרְנָס, וּלְשׁוֹן מִקְשָׁה מַכַּת קֻרְנָס, בטדי"ץ בְּלַעַז, כְּמוֹ דָּא לְדָא נָקְשָׁן (דניאל ה'):

תיעשה המנורה. מֵאֵלֶיהָ, לְפִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מִתְקַשֶּׁה בָהּ, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה הַשְׁלֵךְ אֶת הַכִּכָּר לָאוּר וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ, לְכָךְ לֹא נִכְתַּב תַּעֲשֶׂה (תנחומא):

ירכה. הוּא הָרֶגֶל שֶׁלְּמַטָּה הֶעָשׂוּי כְּמִין תֵּבָה, וּשְׁלֹשָׁה רַגְלַיִם יוֹצְאִין הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה:

וקנה. הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁלָּהּ הָעוֹלֶה בְּאֶמְצַע הַיָּרֵךְ זָקוּף כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְעָלָיו נֵר הָאֶמְצָעִי עָשׂוּי כְּמִין בָּזֵךְ, לָצוּק הַשֶּׁמֶן לְתוֹכוֹ וְלָתֵת הַפְּתִילָה:

גביעיה. הֵן כְּמִין כּוֹסוֹת שֶׁעוֹשִׂין מִזְּכוּכִית, אֲרֻכִּים וּקְצָרִים, וְקוֹרִין לָהֶם מדיר"נש בְּלַעַז, וְאֵלּוּ עֲשׂוּיִין שֶׁל זָהָב, וּבוֹלְטִין וְיוֹצְאִין מִכָּל קָנֶה וְקָנֶה כַּמִּנְיָן שֶׁנָּתַן בָּהֶם הַכָּתוּב, וְלֹא הָיוּ בָהּ אֶלָּא לְנוֹי:

כפתריה. כְּמִין תַּפּוּחִים הָיוּ, עֲגֻלִּין סָבִיב, בּוֹלְטִין סְבִיבוֹת הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לַמְּנוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵי הַשָּׂרִים, וְקוֹרִין לָהֶם פומיל"ש בְּלַעַז, וּמִנְיָן שֶׁלָּהֶם כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, כַּמָּה כַּפְתּוֹרִים בּוֹלְטִין מִמֶּנָּה וְכַמָּה חָלָק בֵּין כַּפְתּוֹר לְכַפְתּוֹר:

ופרחיה. צִיּוּרִין עֲשׂוּיִן בָּהּ כְּמִין פְּרָחִין:

ממנה יהיו. הַכֹּל מִקְשָׁה יוֹצֵא מִתּוֹךְ חֲתִיכַת הָעֶשֶׁת, וְלֹא יַעֲשֶׂה לְבַדָּם וְיַדְבִּיקֵם:

וְתַעְבֵּד מְנַרְתָּא דִדְהַב דְכֵי נְגִיד תִּתְעֲבֵד מְנַרְתָּא שִׁדַהּ וּקְנַהּ כַּלִידָהָא חֵזוּרָהָא וְשׁוֹשַׁנָהָא מִנַהּ יְהוֹן:

ועשית. ראיתי ספרים שבדקום חכמי טבריה ונשבעו חמשה עשר מזקניהם ששלש פעמים הסתכלו כל מלה וכל נקודה, וכל מלא וכל חסר והנה כתיב יו"ד במלת תיעשה ולא מצאתי ככה בספרי ספרד וצרפת ומעבר לים, והקדמונים דרשו, כי תוספת היו"ד רמז לעשרה מנורות שיעשה שלמה והכלל אם יש שם יו"ד היא מלה זרה ובדרש כי נעשית מאליה והטעם שכל רואיה היו תמהים איך יכול אדם לעשותה, כי הנה כתוב ויעש מנורת, כן עשה את המנורה (במד' ח ד) והנה על מחבת בשמן תֵעָשֶׂה מורבכת תביאנה (ויקרא ו יד), והנה מקשה כמו הכתוב בכרובים:

יריכה וקנה. היא גוף המנורה:

ועשית מנרת וגו' - להאיר על השלחן. כדכתיב: ואת המנורה נכח השלחן.

מקשה - עשת זהב לקח ופעל בה קנים וגביעים בקורנס.

ירכה - הוא הרגל הרחב של צד קרקע שעומד עליו כל המנורה.

וקנה - הוא הקנה האמצעי שיוצאים ומתפצלים ממנה שלשה קנים מכאן ושלשה מכאן.

גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו - בקנה האמצעי, שמכל כפתור יוצאים שתי קנים, כדכתיב: וכפתור תחת שני הקנים ממנה.

וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר. אַחַר סִדּוּר שְׁנֵי הַכְּתָרִים, וְהֵם כֶּתֶר תּוֹרָה בָּאָרוֹן וְכֶתֶר מַלְכוּת בַּשֻּׁלְחָן, סִדֵּר עִנְיַן מְנוֹרָה כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת וְאוֹר נֵרוֹתֶיהָ אֶחָד, כְּאָמְרוֹ:

ועשית מנרת להאיר על השלחן כדכתיב וישם את המנורה נכח השלחן.

מקשה תיעשה פרש״‎י לפי שהיה משה מתקשה בה. ומה שנתקשה בה היינו למדת גבהה שהרי לא נתן שיעור למדת גבהה כמו לשאר כלי המשכן.

גביעיה הם קבועים כולם סביבות הקנה וכשהשמן מתמצה יורד הוא אל הגביע הראשון וכשמתמלא הראשון יורד אל השני ומן השני אל השלישי ומן השלישי לאותו שבירך המנורה שכולן מתמצין לתוכו.

וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מִתְקַשֶּׁה בָּהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַשְׁלֵךְ כִּכַּר זָהָב לְתוֹךְ הָאוּר וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה״ (שמות כה:לא) וְלֹא כְּתִיב ״תַּעֲשֶׂה״, וּלְסוֹף נֶאֱמַר ״כִּכַּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ״ (שמות כה:לט) וְלֹא פֵּרֵשׁ מִי יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, אֶלָּא הַכִּכָּר עַצְמוֹ יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, דְּהַיְינוּ מֵאֵלֶיהָ. וְהָיָה עִנְיַן קִשּׁוּי זֶה לְפִי שֶׁנַּעֲשֵׂית מֵחֲתִיכָה אַחַת, עַל כֵּן הָיָה צָרִיךְ בִּמְלָאכָה זוֹ עֵזֶר אֱלֹהִי, וְהָיָה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ, כִּי לָא חָלֵי וְלָא מַרְגִּישׁ גַּבְרָא דְּמָרֵיהּ סַיְּעֵיהּ.

וְעַל צַד הָרֶמֶז נִרְאֶה לִי, שֶׁשָּׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת סְמוּכִים אֵלּוּ - אָרוֹן, שֻׁלְחָן, מְנוֹרָה - כּוֹלְלִים כָּל הַצְלָחוֹת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. כִּי הָאָרוֹן נִזְכַּר תְּחִלָּה, לְפִי שֶׁהוּא מַדְרִיךְ אֶת הָאָדָם לָבוֹא לִידֵי שְׁלֵמוּתוֹ, כִּי בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אָרְחוֹ, וְיִקַּח שֵׁם וְתִפְאֶרֶת מִבְּנֵי אָדָם, וְסַמָּא דְחַיֵּי בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כִּי אִם עַל יְדֵי זֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר ״אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ״ לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ, ״וְעֹשֶׁר וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלָהּ״ (משלי ג:טז) בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהִנֵּה בְּפָרָשַׁת הָאָרוֹן לֹא נִזְכַּר כִּי אִם עֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם, אֲבָל לֹא נִזְכַּר שָׁם שׁוּם תַּשְׁלוּם גְּמוּל. וּמִטַּעַם זֶה תִּמְצָא בְּפָרָשַׁת הָאָרוֹן כָּל אוֹתִיּוֹת מִן אָלְפָ״א בֵּיתָ״א חוּץ מִן גִּימֶ״ל, וְיֵשׁ בָּזֶה רֶמֶז שֶׁלֹּא יִלְמוֹד תּוֹרָה לְשֵׁם תַּשְׁלוּם גְּמוּל, אֶלָּא ״תּוֹרַת אֱמֶת תִּהְיֶה בְּפִיהוּ״ (מלאכי ב:ו) שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות א ג) ״אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס״ כוּ׳. וּלְכָךְ אֵין שָׁם גִּימֶ״ל, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ד ב) ״שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה״, וְאִם כֵּן הַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ גְּמוּלוֹ, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְצַפּוֹת עַל גְּמוּל אַחֵר, וַהֲרֵי כְּאִלּוּ נִכְתַּב שָׁם גִּימֶ״ל, כִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמִּצְוָה הוּא גְּמוּלוֹ. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא יְצַפֶּה אֶל תַּשְׁלוּם גְּמוּל אַחֵר, מִכָּל מָקוֹם סוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. עַל כֵּן הִזְכִּיר מִיָּד אַחַר מַעֲשֵׂה הָאָרוֹן שְׁנֵי הַגְּמוּלִים כְּסֵדֶר הֲוָיָתָן.

הַגְּמוּל הָרִאשׁוֹן הִנֵּה בָּא רֶמֶז בְּמִצְוַת הַשֻּׁלְחָן וְכָל כֵּלָיו, כִּי מִמֶּנּוּ יוֹצֵא הַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם וְכוּלָּם זוֹכִין מִן שֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ, וְתֵדַע כִּי גַּם הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָא שֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת עַל קָרְבָּנוֹת שֶׁל מִזְבֵּחַ: ״שֶׁלֹּא יְהֵא שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא וְשֻׁלְחַן רַבְּךָ רֵיקָם״ (חגיגה ז). וּבָזֶה מְיֻשָּׁב מַה שֶּׁמָּצִינוּ בִּנְבוּאַת יְחֶזְקֵאל, פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא כב) ״וְהַמִּזְבֵּחַ עֵץ״, וְסִיֵּם בְּשֻׁלְחָן שֶׁנֶּאֱמַר ״זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳״, כִּי הַמִּזְבֵּחַ שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וּבְמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (נה.) דָּרְשׁוּ זֶה עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הוּא מַאֲכִיל לַעֲנִיִּים, וְהוּא מְכַפֵּר כְּמוֹ הַמִּזְבֵּחַ. וּמַה שֶּׁכָּתַבְנוּ הוּא קָרוֹב לִפְשׁוּטוֹ, שֶׁהַמִּזְבֵּחַ שֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ, וְהַשֻּׁלְחָן שֶׁל זָהָב הוּא שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, כִּי כֻּלָּם אוֹכְלִים בִּזְכוּת לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁנּוֹתְנִים לַכֹּהֲנִים דֶּרֶךְ צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כד ט) ״וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי שֶׁבַּעֲבוּר זֶה נֶחְלְקוּ לְשֵׁשׁ חַלּוֹת הַמַּעֲרָכָה הָאַחַת, כִּי הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא ט:) שֶׁמִּתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת.

וְאַחַר מַעֲשֵׂה הַשֻּׁלְחָן הִזְכִּיר מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה, כִּי בִּזְכוּת הַמְּנוֹרָה יִזְכֶּה אֶל הַשָּׂכָר הָרוּחָנִי לְעוֹלָם הַבָּא, וְעַל כֵּן אָמְרוּ (תנחומא בהעלותך ג) שֶׁהָיְתָה הַמְּנוֹרָה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ, וְכֵן בְּהַדְלָקָתָהּ אָמְרוּ (שבת כא.) שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּדְלִיק עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ, הֲלֹא דָבָר הוּא. וְהִנֵּה קָרוֹב לִשְׁמֹעַ שֶׁזְּכוּתָהּ גּוֹרֵם לְהַעֲלוֹת ״נֵר ה׳ נִשְׁמַת אָדָם״ (משלי כ:כז), וְעַל כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מִצְוָה בְּנֵרוֹת אֵלּוּ לֵאמֹר לָהֶם: ״נֵרִי בְּיָדְךָ וְנֵרְךָ בְּיָדִי״ (דברים רבה ד ד), אִם תִּשְׁמֹר נֵרִי שֶׁבְּיָדְךָ לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד עַל הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה, גַּם אֲנִי אֶשְׁמֹר ״נֵר ה׳ נִשְׁמַת אָדָם״ שֶׁבְּיָדִי, וְתִהְיֶה עֲלִיַּת הַנְּשָׁמָה מֵאֵלֶיהָ כַּעֲלִיַּת נֵרוֹת הַלָּלוּ. כִּי כְּבָר מָצִינוּ טְעָמִים רַבִּים לָמָּה זֶה הֶעֱלִימָה הַתּוֹרָה יִעוּד הַשָּׂכָר הַנַּפְשִׁי לָעוֹלָם הַבָּא, וּבְפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי נַזְכִּיר בְּעֶזְרַת ה׳ כָּל הַטְּעָמִים אֲשֶׁר הִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶם חַכְמֵי הַתּוֹרָה, וְשָׁם אִתָּנוּ טַעַם שֶׁל רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי הַזָּקֵן וְהָרַאֲבַ״ע, וְהִסְכִּים הָרַמְבָּ״ן עַל יָדָם לֵאמֹר שֶׁכָּל הַיִּעוּדִים שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, כִּי אֵין זֶה דָּבָר טִבְעִי שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים בִּזְמַן שֶׁעוֹשִׂין הַמִּצְוֹת, וְיִכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הָאָרֶץ כְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא.

אָמְנָם מַה שֶּׁתַּעֲלֶה הַנֶּפֶשׁ לְמָקוֹם חֻצָּבָה, זֶהוּ דָּבָר טִבְעִי אֶל הַנְּשָׁמָה, וְאֵין זֶה בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא אִם לֹא יִמְנָעוּהָ הָעֲוֹנוֹת מִלַּעֲלוֹת, אָז תַּעֲלֶה מֵאֵלֶיהָ. כְּמוֹ שֶׁיְּסוֹד הָרוּחַ וְהָאֵשׁ עוֹלֶה לְמַעְלָה מֵאֵלָיו אִם אֵין לוֹ אֵיזֶה מוֹנֵעַ, כָּךְ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה מֵאֵלֶיהָ אִם לֹא יְעַכְּבוּ עָלֶיהָ הָעֲוֹנוֹת. עַל כֵּן בָּאוּ בַּמְּנוֹרָה שְׁנֵי עִנְיָנִים אֵלּוּ, שֶׁהַמְּנוֹרָה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ וְהַשַּׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ, לְהוֹרוֹת שֶׁבִּזְכוּת מִצְוָה זוֹ יִזְכּוּ לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ מֵאֵלֶיהָ. לְכָךְ נֶאֱמַר (שמות מ כד) ״וַיָּשֶׂם אֶת הַמְּנוֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן״, כִּי הַצַּדִּיקִים זוֹכִין לִשְׁתֵּי שֻׁלְחָנוֹת, וְהָיָה הַשֻּׁלְחָן בַּצָּפוֹן וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם, כִּי ״מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה״ (איוב לז כב) הַכּוֹלֵל הַצְלָחוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְ״אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ״ (משלי ג טז) לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ, עַל כֵּן הָיְתָה הַמְּנוֹרָה בַּיָּמִין. וְכֵן סְמָכָם דָּוִד בְּאָמְרוֹ (תהלים כג ה) ״תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי״, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי״ (תהלים כג ה), כְּנֶגֶד שֶׁמֶן הַמְּנוֹרָה, כִּי הַשֶּׁמֶן הוּא הָעוֹלֶה עַל כָּל הַמַּשְׁקִים, עַל כֵּן רָאוּי לְיַחֲסוֹ אֶל רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה בָּרֹאשׁ.

וּרְאָיָה לָזֶה שֶׁפָּסוּק זֶה מְדַבֵּר בִּשְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֲרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (עו) ״כּוֹסִי רְוָיָה״ שְׁמַע מִנַּהּ כּוֹסוֹ דְּדָוִד לֶעָתִיד לָבֹא מַחֲזִיק רכ״א לוֹגִין כְּמִסְפַּר ״רְוָיָה״, וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן בָּזֶה? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁרָצוּ לוֹמַר שֶׁכָּל עִקַּר שְׂכָרוֹ לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ, עַל כֵּן לָקְחוּ רְאָיָה מִן הַמִּסְפָּר רכ״א, אוֹתִיּוֹת ״אָרוֹךְ״. גַּם אָנוּ נָבִיא רְאָיָה עַל זֶה מִפְּרָטֵי מַעֲשֵׂי הַמְּנוֹרָה שֶׁהָיְתָה בַּת שִׁבְעָה קָנִים, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁמַּסִּיק בְּוַיִּקְרָא רַבָּה (ל ב) ״תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח״ (תהלים טז יא), אַל תִּקְרֵי ״שֹׂבַע״ אֶלָּא ״שֶׁבַע״, אֵלּוּ שֶׁבַע כִּתּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁפְּנֵיהֶם דּוֹמִים לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְלָרָקִיעַ וְלַכּוֹכָבִים וְלַבְּרָקִים וְלַשּׁוֹשַׁנִּים וְלַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה כוּ׳. הִזְכִּיר שִׁבְעָה מִינֵי אוֹרָה חֲלוּקִים בְּמַדְרֵגָתָם כְּנֶגֶד שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה, לְפִי שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים מְקַבְּלִים הָאוֹרָה מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שִׁבְעָה קְנֵי מְנוֹרָה אֵלּוּ שֶׁכֻּלָּם הָיוּ פּוֹנִים אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה. וְזֶה כִּי שִׁשָּׁה קָנִים שֶׁמִּיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל הָיוּ פּוֹנִין מוּל נֵר הָאֶמְצָעִי, וְנֵר הָאֶמְצָעִי הָיָה מֻנָּח מוּל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מְקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה, וְאִם כֵּן כָּל הַקָּנִים פּוֹנִין מוּל זִיו שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ הַנִּקְרָא ״פְּנֵי הַמְּנוֹרָה״, כִּי בְּאוֹר פָּנָיו יִתְבָּרַךְ יוּשְׁפַּע הָאוֹרָה עַל כָּל שֶׁבַע כִּתּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מד ד) ״כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ״ וְגוֹ׳, רֶמֶז לַמְּנוֹרָה שֶׁבַּיָּמִין. וְכֵן בַּפָּסוּק ״שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ״ אָמַר ״נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח״, רֶמֶז לַמְּנוֹרָה שֶׁבַּיָּמִין, וְקָרָא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אוֹר פָּנֶיךָ״. וְכָאן אָמַר ״שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא ״פְּנֵי הַמְּנוֹרָה״. לְכָךְ נֶאֱמַר ״מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת״ (במדבר ח ב), וְלֹא אָמַר ״שִׁשָּׁה הַנֵּרוֹת״, אֶלָּא שֶׁרָמַז לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא ״פְּנֵי הַמְּנוֹרָה״, הֵן בִּסְתָם מְנוֹרָה זוֹ שֶׁדּוֹמֶה כְּאִלּוּ פּוֹנִין אֶל מְקוֹם הַשְּׁכִינָה, הֵן כְּפִי הָרֶמֶז שֶׁשֶּׁבַע כִּתּוֹת אֵלּוּ פּוֹנִין מוּל אוֹר פָּנָיו יִתְבָּרַךְ. וְזֶה רֶמֶז נָכוֹן וְיָקָר.

וְאוּלַי מִטַּעַם זֶה נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה בְּמַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה, כִּי הַשָּׂכָר הָרוּחָנִי לְעוֹלָם הַבָּא קָשֶׁה עַל שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְצַיְּרוֹ, כִּי ״עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ״ (ישעיהו סד:ג) - עַד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֶצְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה״ (במדבר ח:ד). כִּי בְּצִיּוּר שֶׁל סְתָם מְנוֹרָה זוֹ הֶרְאָה לוֹ אוֹת עַל הַשָּׂכָר הָאַחֲרוֹן, דּוּגְמַת מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר ״רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה״ (שיר השירים ח:ו) עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וּבַמְּנוֹרָה גְּבִיעִים כַּפְתֹּרִים וּפְרָחִים (שמות כה:לא) - גְּבִיעִים, הַיְינוּ ״כּוֹסִי רְוָיָה״ שֶׁדָּרְשׁוּ עַל שָׂכָר הָרוּחָנִי. וְכַפְתּוֹר, פֵּרֵשׁ רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי שֶׁהַכַּפְתּוֹר הֶעָגוֹל רֶמֶז לְתַעֲנוּג זִיו הַשְּׁכִינָה שֶׁאֵין לוֹ סוֹף, כְּכַפְתּוֹר עָגוֹל זֶה שֶׁאֵין לוֹ סוֹף. וּפְרָחִים, עַל שֵׁם ״צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח״ (תהלים צב:יג). וְקוֹמָתָהּ י״ח טְפָחִים רָמַז לְחַיֵּי עָלְמָא. וְהַמַּשְׂכִּיל יִשְׁמַע וְיוֹסֶף לֶקַח, כִּי הָעִנְיָן בָּרוּר וְנָכוֹן שֶׁהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה כּוֹלְלִים שְׁנֵי הַהַצְלָחוֹת. וּמִדְּהִזְכִּיר ״נֹכַח הַשֻּׁלְחָן״ (שמות כו:לה) נוּכַל לְפָרֵשׁ שֶׁכָּל נָכְחִיּוּת עִנְיָנוֹ הִתְנַגְּדוּת, וְזֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה לֶאֱכוֹל מִשְּׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ, מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו לָעוֹלָם הַבָּא, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (בבא מציעא קיד:) ״מָאן קָא אָכֵיל לְעָלְמֵיהּ״ כוּ׳, וְכֵן בְּעִנְיַן ״כַּרְעָא דְּפָתוֹרָא דְּדַהֲבָא״ כוּ׳ (תענית כה.). וְאִם כֵּן, הַשֻּׁלְחָן נֹכַח הַמְּנוֹרָה, כִּי כָּל מַצְלִיחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה יוֹתֵר מִן הַהֶכְרֵחִי יִדַּל לְעוֹלָם הַבָּא. וְעַל כֵּן מָאֲסוּ כָּל הַצַּדִּיקִים בְּהַצְלָחוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא בִּקְשׁוּ דָּבָר מִמֶּנּוּ כִּי אִם הַמֻּכְרָחוֹת, וּבָזֶה קִבְּלוּ חֶלְקָם בְּרֹב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא.

תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה״, וּבִמְנָחוֹת פֶּרֶק הַקּוֹמֵץ רַבָּה (מנחות כח,א) דָּרְשׁוּ ״תֵּיעָשֶׂה״ לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמַּתָּכוֹת. וּלְפִי זֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״תֵּיעָשֶׂה״ וְלֹא ״תַּעֲשֶׂה״, כִּי בִּימֵי מֹשֶׁה לֹא הָיָה צֹרֶךְ לָזֶה כִּי שֶׁל זָהָב עָשׂוּ, וּבַמִּדְבָּר לֹא הֻצְרְכוּ לַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת.