שְׁמוֹת כ״ה · כ׳

פרשי כנפים. שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה כַנְפֵיהֶם שׁוֹכְבִים אֶלָּא פְּרוּשִׂים וּגְבוֹהִים לְמַעְלָה אֵצֶל רָאשֵׁיהֶם, שֶׁיְּהֵא עֲשָׂרָה טְפָחִים בֶּחָלָל שֶׁבֵּין הַכְּנָפַיִם לַכַּפֹּרֶת, כִּדְאִיתָא בְסֻכָּה:

וִיהוֹן כְּרוּבַיָא פְּרִיסָן גַדְפֵיהוֹן לְעֵלָא מְטַלִין בְּגַדְפֵהוֹן עַל כַּפֻּרְתָּא וְאַפֵּיהוֹן חַד לָקֳבֵל חַד לָקֳבֵל כַּפֻּרְתָּא יְהוֹן אַפֵי כְרוּבַיָא:

והיו. אמר יפת, כי אל הכפורת יהיו פני הכרובים, אל אמצע הכפרת, ולפי דעתי, כי לא היו פני הכרובים עומדים על זויות נצבם על כן פניהם מעט פונים אל הכפרת:

למעלה - לצד ראשיהם. ופניהם איש אל אחיו שזה הוא אל אמצעות הכפורת, יהיו פני הכרובים.

וְהָיוּ הַכְּרוּבִים. כְּבָר בֵּאֲרוּ הַנְּבִיאִים שֶׁהַמַּלְאָכִים בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה נִרְאִים לַחוֹזִים כִּדְמוּת כְּרוּבִים, וְהֵם פְּנֵי אָדָם וְלָהֶם כְּנָפַיִם. וּבְכָל זֶה יוֹרוּ עִנְיַן הַשֵּׂכֶל הַנִּבְדָּל אֲשֶׁר כָּל הִלּוּכוֹ לְצַד מַעְלָה, וְזֶה לְהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים. הַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ אוֹתִי כָּל אֶחָד מֵהַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים כְּפִי הָאֶפְשָׁר אֶצְלוֹ. וְזֶה בְּעַצְמוֹ הוֹרָה עַתָּה בְּאָמְרוֹ "וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה", כִּי בִּהְיוֹת הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֵׂכֶל בְּכֹחַ אֶל הַשְּׁלֵמוּת הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר יִקְנֵהוּ בַּעֲשׂוֹתוֹ כְּלָלִים, וְיַפְשִׁיטֵם מֵחֹמֶר לְהַשְׂכִּיל וְלָדַעַת אֶת בּוֹרְאוֹ כְּפִי הָאֶפְשָׁר, וְזֶה יַעֲשֶׂה בְּהַבִּיט נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתוֹ הַמּוֹרוֹת בְּמוֹפֵת פְּלָאוֹת מַעֲשָׂיו וְדַרְכֵי טוּבוֹ. כִּי אָמְנָם מַהוּת הַדָּבָר וְצוּרָתוֹ תִּוָּדַע לָנוּ מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו, וְזֶה יִקְרֶה לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי כְּשֶׁיַּשְׂכִּיל מִמְּצִיאוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת הָאֶפְשָׁר אֶצְלוֹ, כְּאָמְרוֹ "הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ, לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ" (שמות לג:יג). אָמַר שֶׁיִּהְיוּ הַכְּרוּבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה. וּכְבָר אָמְרוּ שֶׁהַכְּרוּבִים זָכָר וּנְקֵבָה הָיוּ, הַמּוֹרִים פְּעֻלַּת הַמְצָאַת הַכְּלָלִים מוּפְשָׁטִים, שֶׁהִיא כִּפְעֻלַּת הַזָּכָר הַמַּמְצִיאוֹ, וּמוֹרִים קַבָּלַת אוֹתָם הַמּוּפְשָׁטִים שֶׁהִיא כִּפְעֻלַּת הַנְּקֵבָה. וְאָמַר "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו", כִּי פְּעֻלַּת הַמְצָאַת הַכְּלָלִים וְהַפְשָׁטָתָם תַּבִּיט וּתְכַוֵּן אֶל פְּעֻלַּת קַבָּלַת הַכְּלָלִים הַמּוּפְשָׁטִים מֵחוֹמֶר, אֲשֶׁר בָּהּ קִנְיַן הַשְּׁלֵמוּת הַמְכֻוָּן. וְאָמַר "אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרוּבִים".

פרשי כנפים כדמות עופות על שם שבריה זו נקיה ורוב הלוכה באויר בלא טינוף, וכן מצינו במקום אחר שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים וגו'.

למעלה מראשיהם דרך ענוה ויראה דוגמא ובשתים יכסה פניו.

ופניהם איש אל אחיו דברים הללו מוכיחים שלא נעשו לתמונה כדי להשתחות, כיצד אלו לא היה מהם רק אחד או אם היו פני האחד נגד העם ופני האחד אל אחיו, היה פתחון פה לבעל דין לומר שנעשה לשם יראה, עכשו כשפני שניהם איש אל אחיו ועוד ששני פניהם כבושים אל הכפורת מקום השכינה והתורה, ועוד שלא היו נראין לשום בריה רק לכהן גדול ד׳‎ פעמים ליום אחד בשנה הדבר ידוע כי לא היו שם רק לנוי דוגמת שמשים. כענין שנאמר שרפים עומדים וגו'.