שְׁמוֹת כ״ה · י״ט

וַ֠עֲשֵׂ֠ה כְּר֨וּב אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת תַּעֲשׂ֥וּ אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים עַל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָֽיו׃

במילים פשוטות

ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה, מן הכפורת תעשו את הכרובים על שני קצותיו. רש״י מבאר שלא תאמר שני כרובים לכל קצה, לכן הוצרך לפרש ״כרוב אחד מקצה מזה״, ו״מן הכפורת״ - מעצמה תעשה את הכרובים, זהו פירוש ״מקשה תעשה אותם״. אבן עזרא מבאר שהכרובים על דרך האורך, ולכן הבדים על רוחב הארון, ומיישב את השגות המערער. הכתוב מפרט את מיקום הכרובים: אחד בכל קצה של הכפורת, עשויים ממנה עצמה. בכך מובהר סידור הכרובים על הכפורת - כרוב בכל צד, זה מול זה. ההדגשה שהכרובים נעשים מן הכפורת עצמה חוזרת על עיקרון האחדות של הכלי הקדוש. שני הכרובים העומדים בשני קצות הכפורת יוצרים את המסגרת שביניה יתגלה הדיבור האלוקי אל משה, ומיקומם המדויק בקצוות מבטיח את הצורה הראויה של הכלי המקודש.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ועשה כרוב אחד מקצה. שֶׁלֹּא תֹאמַר שְׁנַיִם כְּרוּבִים לְכָל קָצֶה וְקָצֶה, לְכָךְ הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה:

מן הכפרת. עַצְמָהּ תַּעֲשֶׂה אֶת הַכְּרוּבִים, זֶהוּ פֵּרוּשׁ שֶׁל מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אוֹתָם, שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה בִּפְנֵי עַצְמָם וּתְחַבְּרֵם לַכַּפֹּרֶת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְעִבֵּד כְּרוּבָא חַד מִסִטְרָא מִכָּא וּכְרוּבָא חַד מִסִטְרָא מִכָּא מִן כַּפֻּרְתָּא תַּעְבְּדוּן יָת כְּרוּבַיָא עַל תְּרֵין סִטְרוֹהִי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כרוב. הנה הכרובים על דרך האורך על כן הבדים על רוחב הארון, ומערער אמר, כי לא יקרא צלע רק על דרך האורך, וראייתו ולצלע המשכן השנית (למטה כו כ), ותשובתו בצדו, וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים (שם שם כז) ומהכפורת בעצמה עשו את הכרובים על שני קצות הארון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

מקצה - מאמצעית גבול רחבו של כפורת, שיהיו פני שכינה הנראה אליו לצד ההיכל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

מן הכפרת תעשו ואותם שעשה שלמה לא היו על הכפרת.

מקור: ספריא · נחלת הכלל