ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה, מן הכפורת תעשו את הכרובים על שני קצותיו. רש״י מבאר שלא תאמר שני כרובים לכל קצה, לכן הוצרך לפרש ״כרוב אחד מקצה מזה״, ו״מן הכפורת״ - מעצמה תעשה את הכרובים, זהו פירוש ״מקשה תעשה אותם״. אבן עזרא מבאר שהכרובים על דרך האורך, ולכן הבדים על רוחב הארון, ומיישב את השגות המערער. הכתוב מפרט את מיקום הכרובים: אחד בכל קצה של הכפורת, עשויים ממנה עצמה. בכך מובהר סידור הכרובים על הכפורת - כרוב בכל צד, זה מול זה. ההדגשה שהכרובים נעשים מן הכפורת עצמה חוזרת על עיקרון האחדות של הכלי הקדוש. שני הכרובים העומדים בשני קצות הכפורת יוצרים את המסגרת שביניה יתגלה הדיבור האלוקי אל משה, ומיקומם המדויק בקצוות מבטיח את הצורה הראויה של הכלי המקודש.
כרוב. הנה הכרובים על דרך האורך על כן הבדים על רוחב הארון, ומערער אמר, כי לא יקרא צלע רק על דרך האורך, וראייתו ולצלע המשכן השנית (למטה כו כ), ותשובתו בצדו, וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים (שם שם כז) ומהכפורת בעצמה עשו את הכרובים על שני קצות הארון: