שְׁמוֹת כ״ה · י״ט

ועשה כרוב אחד מקצה. שֶׁלֹּא תֹאמַר שְׁנַיִם כְּרוּבִים לְכָל קָצֶה וְקָצֶה, לְכָךְ הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה:

מן הכפרת. עַצְמָהּ תַּעֲשֶׂה אֶת הַכְּרוּבִים, זֶהוּ פֵּרוּשׁ שֶׁל מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אוֹתָם, שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה בִּפְנֵי עַצְמָם וּתְחַבְּרֵם לַכַּפֹּרֶת:

וְעִבֵּד כְּרוּבָא חַד מִסִטְרָא מִכָּא וּכְרוּבָא חַד מִסִטְרָא מִכָּא מִן כַּפֻּרְתָּא תַּעְבְּדוּן יָת כְּרוּבַיָא עַל תְּרֵין סִטְרוֹהִי:

כרוב. הנה הכרובים על דרך האורך על כן הבדים על רוחב הארון, ומערער אמר, כי לא יקרא צלע רק על דרך האורך, וראייתו ולצלע המשכן השנית (למטה כו כ), ותשובתו בצדו, וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים (שם שם כז) ומהכפורת בעצמה עשו את הכרובים על שני קצות הארון:

מקצה - מאמצעית גבול רחבו של כפורת, שיהיו פני שכינה הנראה אליו לצד ההיכל.

מן הכפרת תעשו ואותם שעשה שלמה לא היו על הכפרת.