וְיָצַ֣קְתָּ לּ֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וְנָ֣תַתָּ֔ה עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית׃

ויצקת. לְשׁוֹן הַתָּכָה, כְּתַרְגּוּמוֹ:

פעמותיו. כְּתַרְגוּמוֹ זִוְיָתֵיהּ; וּבַזָּוִיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת סָמוּךְ לַכַּפֹּרֶת הָיוּ נְתוּנוֹת, שְׁתַּיִם מִכָּאן וּשְׁתַּיִם מִכָּאן לְרָחְבּוֹ שֶׁל אָרוֹן, וְהַבַּדִּים נְתוּנִים בָּהֶם, וְאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן מַפְסִיק בֵּין הַבַּדִּים, אַמָּתַיִם וָחֵצִי בֵּין בַּד לְבַד, שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי בְנֵי אָדָם הַנּוֹשְׂאִין אֶת הָאָרוֹן מְהַלְּכִין בֵּינֵיהֶם; וְכֵן מְפֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת בְּפ' שְׁתֵּי הַלֶּחֶם (מנחות דף צ"ח):

ושתי טבעת על צלעו האחת. הֵן הֵן אַרְבַּע טַבָּעוֹת שֶׁבִּתְחִלַּת הַמִּקְרָא, וּפֵרֵשׁ לְךָ הֵיכָן הָיוּ; וְהַוָּי"ו זוֹ יְתֵרָה הִיא, וּפִתְרוֹנוֹ כְּמוֹ שְׁתֵּי טַבָּעוֹת, וְיֵשׁ לְךָ לְיַשְּׁבָהּ כֵּן: וּשְׁתֵּי מִן הַטַּבָּעוֹת הָאֵלּוּ עַל צַלְעוֹ הָאַחַת:

צלעו. צִדּוֹ:

וְתַתִּיךְ לֵהּ אַרְבַּע עִזְקָן דִדְהַב וְתִתֵּן עַל אַרְבַּע זִוְיָתֵהּ וְתַרְתֵּין עִזְקָן עַל סִטְרֵהּ חַד וְתַרְתֵּן עִזְקָן עַל סִטְרֵהּ תִּנְיֵתָא:

פעמותיו. חפשתי בכל המקרא ולא מצאתי פעם שהוא זויות, רק מלשון רגל, רגלי עני פעמי דלים (ישעי' כו ו) וישם לדרך פעמיו (תה' פה יד) מה יפו פעמיך (ש"ה ז ב) ורבים ככה על כן הוצרכתי לפרש כי רגלים היו לארון, כי דרך בזיון הוא שישב הארון בארץ, ועוד מה טעם לומר, ושתי טבעות זהב בתוספת הוי"ו, ואלו היו הראשונות היה כתוב שתי טבעות להודיע שהם ארבע טבעות זהב שהזכיר כמשפט הלשון ויש מחכמי דורינו שהבין זה, ואמר כי הבדים היו מושמים בארון בטבעות שהיו על הפעמונים וכאשר יצטרכו לשאת את הארון יוסרו מהטבעות השפליות ויושמו בטבעות העליונות, וכן כתוב ושמו בדיו (במד' ד ו), ולפי דעתי שהבדים אחר שהושמו בטבעות העליונות לא הוסרו משם, כי כן כתוב לא יסורו ממנו (למטה פ' טו) ופירוש ושמו בדיו על הכהנים שהיו משימים בדי הארון בכתפות הקהתים וכאשר הושם הארון בדביר, הוצרך להיותו סמוך אל הקיר שיסוכו הכרובים על הארון ועל בדיו, על כן האריכו קצה כל אחד מהבדים, וזהו ויאריכו הבדים (מ"א ח ח) והנה הד' הטבעות השפלים היו ליופי ותפארת כמשפט הארונים:

ויצקת לו - בולטין מגוף הארון ולא מחוברות.

ושתי טבעות - מן הארבע טבעות.

על צלעו האחת - מצד רחבו, שהרי בולטין היו הבדים לצד ההיכל ובעל כורחך ארכו של ארון מצפון לדרום והבדים ממזרח למערב.

פַּעֲמֹתָיו. זָוִיּוֹת שׁוּלָיו.

וּשְׁתֵּי טַבָּעוֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת. הַצַּד הָאָרֹךְ יִקָּרֵא צֵלָע. צִוָּה אִם כֵּן שֶׁאַרְבַּעְתָּם תִּהְיֶינָה עַל אַרְבַּע זָוִיּוֹת הַשּׁוּלַיִם, וְצִוָּה גַם כֵּן שֶׁלֹּא תּוּשַׁמְנָה עַל הַצְּדָדִים הַצָּרִים, אֲבָל תּוּשַׁמְנָה עַל הָאֲרֻכִּים הַנִּקְרָאִים צְלָעוֹת, שְׁתַּיִם מֵהֶן עַל צַלְעוֹ הָאַחַת וּשְׁתַּיִם מֵהֶן עַל הַשֵּׁנִית:

ויצקת לו ארבע טבעת זהב לפי פשוטו הם טבעות קטנות שהיו מן הארון עצמו.

על ארבע פעמתיו משני צדי רחבו, ויש מפרשים פעמתיו רגלו כמו מה יפו פעמיך בנעלים רגלי עני פעמי דלים. אין נאה להיות הארון מונח סמוך על גבי קרקע. ושתי טבעות אחרים גדולים להיות בתים לבדים ושתי טבעות אלו קבועים בטבעות קטנים וכשהיו מניחים את הארון היו הטבעות הגדולים נשפלים עם הבדים ונתלין שם, שלא היה רוצה הקב״‎ה שימששו הארון כשיהיו הבדים בטבעות.

על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית היינו על ארבע פעמותיו וארכו של ארון היה מצפון לדרום בין הבדים שמשך ארכו ממזרח למערב.