וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עב:) שֶׁזֶּה רֶמֶז לְכֶתֶר תּוֹרָה, וּבַשֻּׁלְחָן וּבַמִּזְבֵּחַ נֶאֱמַר ״וְעָשִׂיתָ לּוֹ״, לְפִי שֶׁכֶּתֶר כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת הוּא לַאֲנָשִׁים מְיֻחָדִים, כִּי אֵין כְּהֻנָּה כִּי אִם לְמִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע אַהֲרֹן וּמַלְכוּת לְזֶרַע דָּוִד, לְכָךְ נֶאֱמַר ״לוֹ״. אֲבָל כֶּתֶר תּוֹרָה הֶפְקֵר לַכֹּל, לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר ״לוֹ״. וְנָקַט לְשׁוֹן ״זֵר״ לְהוֹרוֹת שֶׁהַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה דִּינוֹ כְּזָר הַקָּרֵב יוּמָת. וְכֵן כֶּתֶר כְּהֻנָּה נֶאֱמַר בָּהּ (במדבר יח ז) ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״. וְכֵן כֶּתֶר מַלְכוּת, זֵר וְכֶתֶר לְזֶרַע דָּוִד, וְזָר לַזָּרִים.
וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ״ וְגוֹ׳. כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁהָיוּ כָּל הָאַמּוֹת שְׁבוּרוֹת, כְּדֵי שֶׁכָּל אָדָם יְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ כְּאִלּוּ הוּא חָסֵר וְלֹא בָּא עַד תַּכְלִית הַחָכְמָה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (אבות ו, ו) שֶׁהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת, רֶמֶז לַדָּבָר: ״וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי״ - סוֹף תֵּיבוֹת עוֹלֶה קנ״ו. ״אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קוֹמָתוֹ״ - סוֹף תֵּיבוֹת עוֹלֶה מ״ח, כְּאִלּוּ אָמַר ״קְנוּ הַתּוֹרָה בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה דְּבָרִים״. וּבָא הָרֶמֶז בְּאַמּוֹת שְׁבוּרוֹת, לְפִי שֶׁרוֹב הַדְּבָרִים שֶׁקִּנְיַן הַתּוֹרָה תָּלוּי בָּהֶם תְּלוּיִין בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, כִּי הוּא יְסוֹד וּמָקוֹר לְכָל אוֹתָן אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה דְּבָרִים. וְכֵן הָאַמּוֹת שְׁבוּרוֹת מוֹרִים עַל לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וְהוּא עָנָו וּשְׁפַל רוּחַ. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמִּטַּעַם זֶה גָּזַר רַבִּי שֶׁלֹּא יִשְׁנוּ בַּשּׁוּק כוּ׳, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּילוּ אֶת עַצְמָם לִלְמוֹד מֵחֲמַת יוּהֲרָא, כְּדֵי לְהִתְהַדֵּר בִּפְנֵי הָרוֹאִים, כְּמִנְהַג דּוֹרֵנוּ, שֶׁרוֹב הַלּוֹמְדִים דַּרְכָּם לְהִתְפָּאֵר וּלְמַעַן הַרְבּוֹת חֲרִיפָתָם וּפִלְפּוּלָם בָּרַבִּים.
