שְׁמוֹת כ״ד · ו׳

וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ חֲצִ֣י הַדָּ֔ם וַיָּ֖שֶׂם בָּאַגָּנֹ֑ת וַחֲצִ֣י הַדָּ֔ם זָרַ֖ק עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃

במילים פשוטות

וייקח משה חצי הדם וישם באגנות, וחצי הדם זרק על המזבח. רש״י מבאר שמי חילקו - מלאך בא וחילקו, ו״באגנות״ הן שתי אגנות, אחת לחצי דם עולה ואחת לחצי דם שלמים להזות אותם על העם, ומכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית במילה טבילה והזאת דם. אבן עזרא מבאר ש״ויקח חצי הדם״ מהעולות והשלמים, ו״באגנות״ הם כלים עגולים. הכתוב מתאר את חלוקת דם הקרבנות לשני חלקים: חציו נזרק על המזבח וחציו נשמר באגנות. בכך נעשית ההכנה לחתימת הברית בדם: הדם מסמל את החיבור בין שני הצדדים - ה', המיוצג במזבח, וישראל, שעליהם יוזה הדם. חלוקת הדם לשניים מבטאת את השותפות ההדדית שבברית בין ה' לעמו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויקח משה את חצי הדם. מִי חִלְּקוֹ? מַלְאָךְ בָּא וְחִלְּקוֹ (ויקרא רבה ו'):

באגנת. שְׁתֵּי אַגָּנוֹת, אֶחָד לַחֲצִי דַּם עוֹלָה וְאֶחָד לַחֲצִי דָּם שְׁלָמִים לְהַזּוֹת אוֹתָם עַל הָעָם. וּמִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁנִּכְנְסוּ אֲבוֹתֵינוּ לַבְּרִית בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַזָּאַת דָּמִים, שֶׁאֵין הַזָּאָה בְּלֹא טְבִילָה (כריתות ט'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְסִיב משֶׁה פַּלְגוּת דְמָא וְשַׁוִי בְּמִזְרְקַיָא וּפַלְגוּת דְמָא זְרַק עַל מַדְבְּחָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויקח חצי הדם. מהעולות והשלמים:

ומלת באגנות, כלים עגולים כמו אגן הסהר (שיר ז) ובלשון ערבי אגאן:

וחצי הדם של עולה והשלמים זרק על המזבח לשם, והנה באגנות ישמש לשנים שנתן חציו באגנות וחציו אחר באגנות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ. עָשָה אֶת הַמִּזְבֵּחַ כִּשְׁלִיחַ הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ לִכְרוֹת הַבְּרִית, וּבְכֵן קִבֵּל חֲצִי הַדָּם, וְחֶצְיוֹ הָאַחֵר נִזְרַק עַל הָעָם הַנִּכְנָסִים עִמּוֹ לַבְּרִית.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וישם באגנת פרש״‎י מכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית מילה, טבילה והרצאת דמים. והא דאמרינן ביבמות פרק החולץ אבותינו מלו ולא טבלו צ״‎ל אבותינו דהתם היינו אברהם יצחק ויעקב.

זרק על המזבח קודם שקרא להם הדברים ולאחר שקרא להם זרק חצי הדם האחר על העם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל