שְׁמוֹת כ״ג · ג׳

וְדָ֕ל לֹ֥א תֶהְדַּ֖ר בְּרִיבֽוֹ׃ {ס}

במילים פשוטות

ודל לא תהדר בריבו. רש״י מבאר ש״לא תהדר״ פירושו שלא תחלוק לו כבוד לזכותו בדין, ולומר דל הוא, אזכנו ואכבדנו בכך. אבן עזרא מבאר שגם זה דבק לעניין הקודם, שתחשוב כי טוב תעשה בעזרך את הדל, ובמקום אחר נאמר ״לא תהדר פני גדול״ - שלא לשאת פנים לגדול. הכתוב מזהיר את הדיין שלא ייטה את הדין לטובת העני מתוך רחמנות, שכן אף שהעני ראוי לחמלה, אין מקום להטיית הדין לזכותו כשהצדק אינו עמו. בכך מלמדת התורה שהמשפט חייב להיות אובייקטיבי ושוויוני: כשם שאסור לשאת פנים לעשיר ולגדול, כך אסור לעוות את הדין לטובת החלש. הצדק אחד הוא לכול.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לא תהדר. לֹא תַחֲלֹק לוֹ כָבוֹד לְזַכּוֹתוֹ בַדִּין וְלומַר דַּל הוּא אֲזַכֶּנּוּ וַאֲכַבְּדֶנּוּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְעַל מִסְכֵּינָא לָא תְרַחֵם בְּדִינֵהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ודל. גם זה דבק שתחשוב כי טוב תעשה בעזרך הדל, ובמקום אחר לא תהדר פני גדול (ויקרא יט טו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ודל לא תהדר - כדכתיב: לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול אלא בצדק תשפוט עמיתך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ודל לא תהדר סמכו כאן אחר לא תענה להזהירך שלא תעזוב לעזור את הדל בבית דין.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ. יִרְמוֹז בְּתֵיבַת בְּרִיבוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לד) כִּי הֶעָנִי עוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם קוֹנוֹ לָמָּה זָן לַכֹּל וְהוּא בְּרָעָב וּבְעֵירוֹם, וְכָל הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי וּמְפַרְנְסוֹ הֲרֵי זֶה מַשְׁבִּית רִיב עָנִי מֵעַל הַשָּׁמַיִם, וּבִזְמַן שֶׁאֵין חוֹנֵן דַּלִּים טַעֲנַת עָנִי הִיא טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת וּמְהוּדֶּרֶת, וְלָזֶה יְצַו ה׳ שֶׁלֹּא יְסוֹבְבוּ הִדּוּר לְרִיב הֶעָנִי עִם קוֹנוֹ אֶלָּא יְחוֹנְנוּהוּ כְּמִשְׁפַּט חוֹנֵן דַּלִּים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל