לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה וַעֲקָרָ֖ה בְּאַרְצֶ֑ךָ אֶת־מִסְפַּ֥ר יָמֶ֖יךָ אֲמַלֵּֽא׃

לא תהיה משכלה. אִם תַּעֲשֶׂה רְצוֹנִי:

משכלה. מַפֶּלֶת נְפָלִים אוֹ קוֹבֶרֶת אֶת בָּנֶיהָ קְרוּיָה מְשַׁכֵּלָה:

לָא תְהֵי מְתַכְּלָא וְעַקְרָא בְּאַרְעָךְ יָת מִנְיַן יוֹמָיךְ אַשְׁלִים:

ומלת עקרה. כוללת אשת איש ובהמתו:

והרביעית שגם הוא יחיה שנים רבות, והנה ידענו כי לכל איש זמן קצוב וזמן ידוע שיכול לחיות כפי רוב החום והליחה התולדית לא אש זרה וליחה נכריה, כי הוא הפך התולדות, והדבק בשם יחזק החום והליחה בכח הנשמה ואז יחיה האדם יותר מהזמן הקצוב, וכן כתוב, יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה (משלי י כז) וכתוב בחצי ימיו יעזבנו (ירמי' יז יא), וכתוב, כי אם ה' יגפנו או יומו יבא (ש"א כו) והנה, המת במלחמה או במגפה לא מת ביומו בזמן הקצוב, כפי תולדת החום והליחה, כי מחוץ באו לו מקרים, והנה השם שדבק בו יצילנו מכולם, ובתורה פן ימות במלחמה (דבר' כ ה), אמר שלמה, למה תמות בלא עתך, (קהלת ז יז) ואין זה הפך חכמת המזלות, כי דבר המזל תלוי בדברים רבים כאשר אפרש בפ' ונפלינו אני ועמך (למטה לג טז) על כן כתוב, הנני יוסיף על ימיך (ישעי' לח ה) ומה אוסיף עוד להאריך:

לא תהיה משכלה - ואפילו בגודלו ולא ימות. אלא את מספר ימיך אמלא. לבא בכלח אלי קבר.

לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה. בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכְלוּ לְלַמֵּד אֶת בְּנֵיכֶם.

אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. שֶׁתִּחְיוּ כְּמִדַּת הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר בְּנֵר אֱלֹהִים, וְהוּא הַלַּחוּת הַשָּׁרְשִׁי בַּתּוֹלָדָה. וְהֵפֶךְ זֶה יִקְרֶה עַל הָרֹב שֶׁיָּמוּת הָאָדָם קֹדֶם שֶׁיִּכְלֶה הַלַּחוּת הַשָּׁרְשִׁי בָּחֳלָאִים, יִקְרוּ מֵרֹעַ בְּחִירָה אוֹ מִצַּד הַמַּעֲרֶכֶת וְהַיְסוֹדוֹת. וְהִנֵּה בִּמְלֹאת לְאָדָם מִסְפַּר יָמָיו יִרְאֶה עַל הָרֹב בָּנִים לְבָנָיו וְיוּכַל לְלַמְּדָם, כַּאֲמָרוֹ (דברים ד:ט) "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ". וִיתֻקַּן בְּחַיֵּי הַזְּקֵנִים עִנְיְנֵי הַדּוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁסִּפֵּר שֶׁקָּרָה בְּעִנְיַן לֵוִי, קְהָת וְעַמְרָם.

את מספר ימיך אמלא שתהיה זקן ומלא ימים ועל הרשעים הוא אומר ושנות רשעים תקצורנה.