כִּ֣י אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹל֔וֹ וְעָשִׂ֕יתָ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֑ר וְאָֽיַבְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ וְצַרְתִּ֖י אֶת־צֹרְרֶֽיךָ׃

וצרתי. כְּתַרְגּוּמוֹ וְאָעִיק:

אֲרֵי אִם קַבָּלָא תְקַבֵּל לְמֵימְרֵהּ וְתַעְבֵּד כֹּל דִאֱמַלֵל וְאֶסְנֵי יָת סָנְאָךְ וְאָעִיק לְדִמְעִיקִין לָךְ:

בעבור שמצאו חכמי ספרד איבה בהעלם היו"ד, וכתוב וְאָיַבְתִּי את איביךָ. גם ציד חיה (ויקרא יז יג) אמר צַיָדִים (ירמי' טז טז) ודין עני לא דנו, והיה ה' לְדַיָּן (ש"א כד טז), על כן אמרו אין פועל פחות מג' אותיות, על כן איבה מעלומי העין:

כִּי אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ. וְלֹא אָחוּס עֲלֵיהֶם כְּדַרְכִּי טוּבִי, עַל הֵפֶךְ "וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה" (יונה ד:יא).

כי אם שמע תשמע שהרי שלוחי הוא ועבדא דמלכא מלכא.

ואיבתי את איבך בשאר עממים הכתוב מדבר אבל החתי והאמורי נאמר בהם כאן והכחדתיו. ובמקום אחר הוא אומר לא תחיה כל נשמה.

וְאָיַבְתִּי וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיִּרְמֹז כִּי בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, הִנֵּה הָאָדוֹן יַעֲקֹר שֹׁרֶשׁ הַקְּלִפָּה וַעֲנָפֶיהָ, שֶׁהֵם הַמְּסִיתִים וְהַמַּדִּיחִים וְהַמְּבַקְשִׁים לְהַשְׁפִּיל דֶּגֶל הַתּוֹרָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּמַעֲשֵׂה קַיִן בְּהִתְוַכְּחוּת הָאָדוֹן עִמּוֹ (בראשית ד:ט-טו).