שְׁמוֹת כ״ב · ט׳

כִּֽי־יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ חֲמ֨וֹר אוֹ־שׁ֥וֹר אוֹ־שֶׂ֛ה וְכׇל־בְּהֵמָ֖ה לִשְׁמֹ֑ר וּמֵ֛ת אוֹ־נִשְׁבַּ֥ר אוֹ־נִשְׁבָּ֖ה אֵ֥ין רֹאֶֽה׃

במילים פשוטות

אם ייתן איש לחברו חמור, שור, שה או כל בהמה לשמור, ומתה או נשברה או נשבתה בלא שראה איש. רש״י מבאר שהפרשה הראשונה נאמרה בשומר חינם, ולכן פטר בו את הגניבה בשבועה, ואילו פרשה זו עוסקת בשומר שכר. אבן עזרא מבאר בקצרה שמדובר בשומר שכר. הכתוב פותח את דיני שומר השכר, שקיבל שכר על שמירתו, ולכן אחריותו גדולה יותר משל שומר החינם. הבהמה שנמסרה לו מתה או ניזוקה או נחטפה בלא עדים, ועתה יברר הכתוב כיצד נפטר או מתחייב השומר במקרים אלו. בכך ממשיכה התורה להבחין בין סוגי השומרים לפי מידת האחריות שקיבלו על עצמם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כי יתן איש אל רעהו חמור או שור. פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה נֶאֶמְרָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, לְפִיכָךְ פָּטַר בּוֹ אֶת הַגְּנֵבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק ו) וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ, אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת לִשְׁבוּעָה, לָמַדְתָּ שֶׁפּוֹטֵר עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה זוֹ. וּפָרָשָׁה זוֹ אֲמוּרָה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, לְפִיכָךְ אֵינוֹ פָּטוּר אִם נִגְנְבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (פסוק יא) אִם גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ יְשַׁלֵּם, אֲבָל עַל הָאֹנֶס, כְּגוֹן מֵת מֵעַצְמוֹ, אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה בְּחָזְקָה עַל יְדֵי לִסְטִים, וְאֵין רוֹאֶה שֶׁיָּעִיד בַּדָּבָר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֲרֵי יִתֵּן גְבַר לְחַבְרֵהּ חֲמַר אוֹ תוֹר אוֹ אִמָר וְכָל בְּעִירָא לְמִטָּר וּמִית אוֹ אִתְּבַר אוֹ אִשְׁתְּבִי לֵית דְחָזֵי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כי יתן. זה שומר שכר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ומת או נשבר - שטרפו ארי או חיה רעה, שכשם שמת או נשבה מְדַבֵּר שֶׁאָבְדָה כל הבהמה, הוא הדין לנשבר. שכל הבהמה הופסדה שהרגה ארי או חיה רעה. שכן מצינו בנביא שהרגו הארי וחמור והאריה עומדים אצל הנבילה ולא אכל האריה את הנבילה ולא שבר את החמור. אין רואה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה. סְתָם אֵלֶּה יִשְׁמְרוּ אוֹתָם עֲנִיֵּי עָם בְּשָׂכָר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

חמור או שור או שה פרשה זו בשומר שכר שאין דרך לשומרן אלא בשכר לפי שיש טורח בשמירתן להוציאן ולהביאן להאכילן ולהשקותן, וכשהפקידן על מנת לשמרן מגנבים וזאבים הפקידם אצלו.

ומת מעצמו.

או נשבר על ידי חיות כמו ולא שבר את החמור.

או נשבה על ידי ליסטים כל אלו אונסין שאם לא כן היה לו לומר וגונב כמו למעלה.

אין ראה קאי אנשבה. לעיל בפרשת שומר חנם לא שייך למכתב אין רואה, דפשיטא לן דאין דרך גנבה אלא בסתר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל