שְׁמוֹת כ״ב · י״א

ואם גנוב תיגנב הבהמה מעם השומר, ישלם לבעליה. חזקוני מבאר שמכיוון שיש לשומר שכר על שמירתו, היה עליו להיזהר בה ולשמור עליה מפני הגניבה, ולכן הוא חייב לשלם כאשר נגנבה. הכתוב מלמד על ההבחנה היסודית בין שומר שכר לשומר חינם: שומר החינם פטור מגניבה בשבועה, ואילו שומר השכר, שקיבל תשלום על שמירתו, מתחייב לשלם על גניבה, שכן היה עליו לשמור בזהירות יתרה. בכך מבטאת התורה את העיקרון שככל שהאחריות והתמורה גדולות יותר, כך גדל החיוב על הנזק. שומר השכר נושא בתוצאות הגניבה שאירעה תחת שמירתו.