אִם אֲדֹנָיו וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר לְנוֹכֵחַ ״כִּי תִקְנֶה״, וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר חָזַר לְדַבֵּר דֶּרֶךְ נִסְתָּר ״אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ״, ״תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״, ״וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו״, כָּל הַפָּרָשָׁה בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לְהַשְׁלִים הַדִּבּוּר כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְחִיל ״אִם תִּתֵּן לוֹ״, ״תִּהְיֶה לְךָ״ וְגוֹ׳, ״וְהִגַּשְׁתָּ אוֹתוֹ״. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי לֹא כִּנָּה הַזִּוּוּג לְקוֹנֵהוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה סח) כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַוֵּג זִוּוּגִים, לָזֶה אָמַר אִם אֲדֹנָיו הָאֲמִתִּי, כִּי לוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, יִתֵּן לוֹ אִשָּׁה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יַצְדִּיק פֵּרוּשׁ זֶה אָמְרוֹ ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ וַהֲלֹא הַדָּבָר מוּבָן שֶׁיֵּצֵא בְגַפּוֹ מֵאָמְרוֹ ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר אָמֹר יֹאמַר:
אָכֵן כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים הוּא, לְצַד כִּי יְצַו הָאֵל הִשְׁתַּנּוּת הַדִּין ״אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא״, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין רַבּוֹ יָכוֹל לִמְסֹר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית אֶלָּא אִם הָיָה נָשׂוּי, כְּאָמְרָם בְּקִדּוּשִׁין (קידושין כ,א). וְיֹאמַר הָאוֹמֵר: מַדּוּעַ חָקַק ה׳ חֻקָּה זוֹ לְהִשְׁתַּנּוּת הַדִּין, מַה לִי הָיָה נָשׂוּי אוֹ לֹא? לָזֶה בָּא הַכָּתוּב בְּחָכְמָה לָתֵת טַעַם, וְאָמַר הַטַּעַם הוּא אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה שֶׁהִיא שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כַּמּוּבָן מֵהָעִנְיָן, הַמִּשְׁפָּט הוּא שֶׁהָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא הָעֶבֶד יֵצֵא בְּגַפּוֹ, פֵּרוּשׁ, בְּלֹא אִשָּׁה כָּל עִקָּר. וְלֶהֱיוֹת כֵּן, אִם יִתֵּן לוֹ רַבּוֹ אִשָּׁה וְהוּא פָּנוּי מֵעוֹלָם, לֹא יִרְצֶה לָצֵאת מֵעַבְדוּת לְצַד שְׁתֵּי סִבּוֹת: הָאֶחָד - אַהֲבַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וְהַשְּׁנִיָּה - שֶׁבְּצֵאתוֹ נִשְׁאָר פָּנוּי, וּשְׁתַּיִם רָעוֹת יֵשׁ לוֹ בִּיצִיאָתוֹ. וּלְצַד זֶה כָּל עֶבֶד אִישׁ לֹא יַחְפֹּץ לָצֵאת מֵאֵת רַבּוֹ, מַה שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כֵּן. אֲשֶׁר עַל כֵּן גָּזַר אוֹמֶר שֶׁלֹּא יִתֵּן לוֹ רַבּוֹ אִשָּׁה אֶלָּא אִם הוּא נָשׂוּי, כִּי בָּזֶה יֵקַל מֵעָלָיו הַפְרָדַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית בַּת חוֹרִין יִהְיֶה בְּעֵינָיו קַל לָצֵאת. וּכְפִי פָּסוּק ״אִם אֲדֹנָיו״ וְגוֹ׳ נִתְכַּוֵּן ה׳ לוֹמַר בְּסֵדֶר הַדְּבָרִים לָתֵת טַעַם בְּמֶתֶק לָשׁוֹן לָמָּה שִׁנָּה הַדִּין.
וְאָמְרוֹ וְאִם אָמֹר יֹאמַר, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד אֲמִירָה אַחַת שֶׁעָשָׂה ה׳ לוֹ תִּקּוּן כַּנִּזְכָּר, עוֹד יֹאמַר אָהַבְתִּי וְגוֹ׳, וְהִגִּישׁוֹ וְגוֹ׳, וְרָצַע וְגוֹ׳, כִּי זֶה מֵעִיד שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְעֻלּוֹ יִתְבָּרַךְ וְקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ:
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַפָּרָשָׁה דֶּרֶךְ רֶמֶז, כִּי תְצַוֶּה הַתּוֹרָה לְהָאָדָם לָשׂוּם לְפָנָיו בִּתְמִידוּת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בֵּין עֵינָיו, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, שֶׁתָּמִיד יָשִׂים הָאָדָם עִנְיָן זֶה לְפָנָיו. וְהוּא כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי הָאָדָם נֶחְלָק לִשְׁנַיִם: חֵלֶק אֶחָד רוּחָנִי וְהוּא הָעִקָּר, וְחֵלֶק אֶחָד גַּשְׁמִי שֶׁבָּרָא ה׳ לַנְּשָׁמָה לְשַׁמְּשָׁהּ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ מְקַיֵּם כַּמָּה מִצְווֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳, וְלוֹ יִקָּרֵא שֵׁם עֶבֶד, כִּי אֵינוֹ אֶלָּא שַׁמָּשׁ לַנֶּפֶשׁ שֶׁבִּשְׁבִילָהּ יִקָּרֵא אָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות ל:לב) ״עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא״ וְגוֹ׳, שֶׁזֶּה יַגִּיד כִּי לֹא הַבָּשָׂר יִקָּרֵא אָדָם, וְכֵן אָמַר (יחזקאל ל״ד:ל״א) ״אָדָם אַתֶּם״, אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְלֹא אֻמּוֹת הָעוֹלָם (בבא מציעא קיד,א) שֶׁאֵין לָהֶם נֶפֶשׁ רוּחָנִית. וְלָזֶה תְּצַוֶּה הַתּוֹרָה לְהָאָדָם כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, פֵּרוּשׁ עִבְרִי - עוֹבֵר, כִּי אֵינוֹ קַיָּם לָעַד, כִּי מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָוֶת, עַל דֶּרֶךְ (תהילים קמ״ד:ד׳) ״כְּצֵל עוֹבֵר״. וּזְמַן קְבִיעָתוֹ הוּא עַד שִׁשִּׁים שָׁנָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (איוב ה׳:כ״ו) ״תָּבֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר״, וְאָמְרוּ בַּשַּׁ״ס (מועד קטן כח,א) כִּי בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה הוּא זְמַנּוֹ שֶׁל אָדָם לָלֶכֶת כְּחֻשְׁבַּן ״בְּכֶלַח״, שֶׁאָז הוּא כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ. וְזֶה הוּא אָמְרוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים, פֵּרוּשׁ, כָּל יָמָיו הֵם שִׁשִּׁים, וַהֲגַם שֶׁאָמַר שֵׁשׁ יֵשׁ חֶשְׁבּוֹן שֶׁיִּכְלֹל כְּלָלוּת אֶחָד וְכָאן כּוֹלֵל הָעֲשִׂירִי. וּבַשְּׁבִיעִית, פֵּרוּשׁ בְּעֶשֶׂר שָׁנִים הַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי הָעֶבֶד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים פח:ו) ״בַּמֵּתִים חָפְשִׁי״. וְאָמְרוֹ תֵּבַת חִנָּם לִרְמֹז עַל יַד מִי תִּהְיֶה הַיְּצִיאָה, עַל יְדֵי חִנָּם שֶׁהוּא סמא״ל וְחֵילוֹתָיו, שֶׁהֵם נִרְמָזִים בְּתֵבַת חִנָּם, כְּאָמְרָם בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זוהר ח״ב קכח,ב) כִּי בְּמִילֵי דְּמַגָּנָא הוּא זֵינַיְיהוּ דְּהַהִיא סִטְרָא, וְלָזֶה לֹא שַׁלְטֵי בִּדְבַר מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם בְּדָמִים יְקָרִים. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁכָּל דְּבַר טֻמְאָה בָּא בְּחִנָּם, מַה שֶׁאֵין כֵּן דְּבַר מִצְוָה וּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ לָהֶם טֹרַח גָּדוֹל וְדָמִים יְקָרִים.
אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה אָמַר לָשׁוֹן זֶה, וְלֹא אָמַר לָשׁוֹן הָרָגִיל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ ״אִם לְבַדּוֹ״, כְּאָמְרוֹ (בראשית לב:כה) ״וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ״.
אָכֵן יֵשׁ לָדַעַת כִּי אִם סִגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְקָנָה לְעַצְמוֹ כֹּחַ, יִמְצָא כֹּחַ לַעֲלוֹת בְּיוֹם הַתְּחִיָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים עב:טז) ״וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ״ (כתובות קיא,א). וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כָּאן אִם בְּגַפּוֹ, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן גַּף, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ט:ג) ״עַל גַּפֵּי מְרוֹמֵי״, שֶׁרוֹמֵז אֶל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת מט,א) ״נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה״ וְכוּ׳. וְאָמְרוֹ יָבֹא, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (אונקלוס בראשית כח:כא) ״כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ״ - עָאל שִׁמְשָׁא. בְּגַפּוֹ יֵצֵא, פֵּרוּשׁ בְּאוֹתוֹ כָּנָף יֵצֵא מִן הָאָרֶץ בְּעֵת הַתְּחִיָּה, וְאַחֲרֵי נָפְלוֹ קִימָה תִּהְיֶה לוֹ. וִידִיעַת הַהֲפָכִים שָׁוָה הִיא, שֶׁאִם בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא יִשְׁתַּדֵּל בְּסִגּוּל הַטּוֹב, אֵין כֹּחַ בּוֹ לַעֲלוֹת. וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא,ב) בַּפָּסוּק (משלי ג:יח) ״עֵץ חַיִּים״ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין גּוּפוֹת עַמֵּי הָאָרֶץ עוֹמְדִים זוּלַת לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ.
וְאָמְרוֹ אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ - כָּאן רָמְזָה הַתּוֹרָה סוֹד גָּדוֹל, וְהוּא כִּי יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁקָּנָה נִשְׁמָתוֹ בְּאֶמְצָעוּת חוֹזֶק מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְנַעֲשָׂה הוּא בַּעְלָהּ שֶׁל נְשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה. וְצָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ג צא,א) בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד״ וְגוֹ׳, כִּי הַבְּהֵמוֹת מֵעֵת לֵידָתָם קוֹנִים שֵׂכֶל שֶׁיֵּשׁ לַשּׁוֹר, מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאָדָם - כְּפִי מַעֲשָׂיו זָכָה נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ, זָכָה יַתִּיר וְכוּ׳, זָכָה יַתִּיר וְכוּ׳ עַד כָּאן. הִנֵּה שֶׁבְּאֶמְצָעוּת מַעֲשָׂיו קוֹנֶה הַנְּשָׁמָה הַנִּקְרֵאת אִשָּׁה, וּכְמוֹ כֵן מָצִינוּ שֶׁקְּרָאוּהָ חַכְמֵי אֱמֶת (תיקון ו). וְלָזֶה אָמַר אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא שֶׁקְּנָאָהּ כַּנִּזְכָּר, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ - פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ אַחַר יְצִיאַת אִשְׁתּוֹ אַף עַל פִּי כֵן עוֹדֶנָּה עִמּוֹ וְנִשְׁאַר חַי אֲפִלּוּ אַחַר מוֹתוֹ. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּבָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת קנב,ב) שֶׁל הָנְהוּ קַפּוּלָאֵי וְכוּ׳ נָחַר בְּהוּ גַּבְרָא וְכוּ׳ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר לְאַחַר מוֹתוֹ, וְזֶה הוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יח,א) צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן קְרוּיִים חַיִּים.
עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא, לוֹמַר אִם הוּא אָדָם אֲשֶׁר כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וִיגִיעוֹתָיו וְטָרְחוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ מַאֲכָלוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַנְּשָׁמָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי יג:כה) ״צַדִּיק אוֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ״, לְהַגְדִּיל הָרוּחָנִיּוּת, אָדָם כָּזֶה לוֹ יִקָּרֵא בַּעַל אִשָּׁה, כַּבַּעַל הַזֶּה שֶׁטּוֹרֵחַ בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ לָזוּן וּלְפַרְנֵס וּלְכַלְכֵּל וּלְמַלְּאוֹת רְצוֹנָהּ, כֵּן זֶה הָאִישׁ עוֹשֶׂה לְנַפְשׁוֹ. אָדָם כָּזֶה שֶׁהַחוֹמֶר נִזְדַּכֵּךְ וְנַעֲשָׂה מֵעֵין הַצּוּרָה בִּמְצִיאוּת זֶה, תּוּכַל נַפְשׁוֹ לִסְבּוֹל לָדוּר עִמּוֹ בִּמְחִיצָתוֹ אֲפִלּוּ אַחַר יְצִיאָתָהּ.
וְאָמְרוֹ אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם אֵינוֹ בַּעַל אִשָּׁה עַל אוֹפֶן הָאָמוּר, אֲבָל אִשָּׁה הִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי תִמְצָא כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁזּוֹכִים לִנְשָׁמָה טְהוֹרָה בְּסוֹד הַזִּוּוּג בִּשְׁעַת יְצִירָה מִצַּד אָבִיו הַצַּדִּיק. ״וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת״ - פֵּרוּשׁוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (בראשית רבה פ״ל) עִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים וְכוּ׳, גַּם כִּי עַל יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים יִהְיֶה נוֹלָד מַלְאָךְ טוֹב, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ״ד) הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קָנָה לוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד וְכוּ׳, וְכֵן הוּא מְפֹרָשׁ בַּאֵר הֵיטֵב בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. לָזֶה אָמַר ״וְיָלְדָה לּוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת״ - בְּחִינַת הַבָּנִים הֵם מִצְווֹת הַנַּעֲשִׂים בְּהִתְעַצְּמוּת גָּדוֹל, וּבְחִינַת הַבָּנוֹת הִיא מַדְרֵגָה לְמַטָּה מִבָּנִים. אָדָם כָּזֶה ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״, לִשְׁלֹל מַה שֶׁזָּכָה הָאִישׁ אֲשֶׁר קָנָה הָאִשָּׁה בְּאֶמְצָעוּת הִתְעַצְּמוּתוֹ וְנַעֲשָׂה בַּעַל הָאִשָּׁה לִהְיוֹת עִמּוֹ תָּמִיד, לֹא כֵן הוּא זֶה, אֶלָּא ״תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״, כִּי אָדָם כָּזֶה לֹא קְנָאָהּ לִהְיוֹת בַּעְלָהּ שֶׁבָּזֶה לֹא תִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. גַּם לְפֵרוּשׁ שֵׁנִי, זֶה לֹא זִכֵּךְ גּוּפוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי שֶׁלֹּא תִפָּרֵד מִמֶּנּוּ הַנְּשָׁמָה, וְלָזֶה ״תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״. ״וְהוּא יֵצֵא״ וְגוֹ׳ - פֵּרוּשׁ, וּבְעֵת יְצִיאָתוֹ מֵהַקֶּבֶר בְּעֵת הַתְּחִיָּה ״יֵצֵא בְגַפּוֹ״, פֵּרוּשׁ זְכֻיּוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְלֹא תּוּשְׁלַל מִמֶּנּוּ הַתְּחִיָּה בְּהֵעָדֵר הַדָּבָר הָאָמוּר.
וְאָמְרוֹ וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד וְגוֹ׳. כָּאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב עֲבוֹדַת הָעֶבֶד יִשְׂרָאֵל הַמִּתְלַהֵב לַעֲבוֹדַת קוֹנוֹ, וְאַף אַחַר שֶׁאָפְסוּ כֹּחוֹתָיו מִתְאַוֶּה תַּאֲוָה לַעֲבֹד הָאָדוֹן, וְזֶהוּ אָמְרוֹ אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, שֶׁהֵם הַנְּשָׁמָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לַחָפְשִׁי כַּמֵּתִים, וְזֶה יוֹרֶה עַל הַחֵשֶׁק וְהַתַּאֲוָה בְּהָאָדוֹן. לְאִישׁ כָּזֶה מַבְטִיחַ הָאָדוֹן כִּי לוֹ יִקָּרֵא עֶבֶד ה׳ וִימַלֵּא תַּאֲוָתוֹ, תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּ לוֹ, אַךְ לֹא עַתָּה, כִּי עַתָּה אֵין לוֹ עוֹד בָּעוֹלָם אֶלָּא וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם - לָעוֹלָם הַבָּא יִבְחַר בּוֹ ה׳ מֵהַמַּלְאָכִים לִהְיוֹת לוֹ לְעֶבֶד נֶאֱמָן. וּמָצִינוּ שֶׁכֵּן הָיָה לְמֹשֶׁה שֶׁקְּרָאוֹ ה׳ (דברים לד:ה) עֶבֶד ה׳, שֶׁנִּתְאַוָּה לִחְיוֹת לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד ה׳ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו (סוטה יד,א). וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְרָצַע וְגוֹ׳ בַּמַּרְצֵעַ, תִּמְצָא בְּחֶשְׁבּוֹן מַרְצֵעַ אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת הַכִּסּוּף, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק א קכג:). וְאָמְרוֹ וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם, פֵּרוּשׁ, יַחְשֹׁב עָלָיו כְּאִלּוּ חַי כָּל יְמֵי עוֹלָם וְעָבַד בָּהּ עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, מַחְשָׁבָה טוֹבָה וְכוּ׳. עוֹד רָמַז לְעוֹלָם סוֹד יָדוּעַ לְיוֹדְעֵי דַעַת קָדוֹשׁ.
