שְׁמוֹת כ״א · ל״ג

וְכִֽי־יִפְתַּ֨ח אִ֜ישׁ בּ֗וֹר א֠וֹ כִּֽי־יִכְרֶ֥ה אִ֛ישׁ בֹּ֖ר וְלֹ֣א יְכַסֶּ֑נּוּ וְנָֽפַל־שָׁ֥מָּה שּׁ֖וֹר א֥וֹ חֲמֽוֹר׃

במילים פשוטות

אם יפתח איש בור שהיה מכוסה, או יכרה בור חדש ולא יכסנו, ונפל שמה שור או חמור. רש״י מבאר ש״יפתח״ הוא בור מכוסה שגילהו, וההזכרה של ״יכרה״ באה לחייב אף כורה אחר כורה, ו״ולא יכסנו״ מלמד שאם כיסהו פטור. אבן עזרא מבאר שהזכיר הכתוב דין זה מפני שאין השם חפץ שתמות בהמה חינם שלא לצורך אדם, ועוד שהמזיק גורם הפסד לבעל הבהמה. הכתוב פותח את דיני נזקי הבור, ומלמד על אחריותו של מי שיצר מכשול ברשות הרבים בכך שפתח או כרה בור בלא לכסותו, וגרם לנפילת בהמה לתוכו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וכי יפתח איש בור. שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה וְגִלָּהוּ:

או כי יכרה. לָמָּה נֶאֱמַר? אִם עַל הַפְּתִיחָה חַיָּב עַל הַכְּרִיָּה לֹא כָל שֶׁכֵּן? אֶלָּא לְהָבִיא כוֹרֶה אַחַר כּוֹרֶה שֶׁהוּא חַיָּב (בבא קמא נ"א):

ולא יכסנו. הָא אִם כִּסָּהוּ פָּטוּר; וּבְחוֹפֵר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים דִּבֵּר הַכָּתוּב:

שור או חמור. הוּא הַדִּין לְכָל בְּהֵמָה וְחַיָּה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר אָנוּ לְמֵדִין אוֹתוֹ שׁוֹר שׁוֹר מִשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ (שמות כ"ג), מַה לְּהַלָּן כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה כְּשׁוֹר - שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בְּמָקוֹם אַחֵר וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ (דברים ה') - אַף כָּאן כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה כְּשׁוֹר, וְלֹא נֶאֱמַר שׁוֹר וַחֲמוֹר אֶלָּא שׁוֹר וְלֹא אָדָם, חֲמוֹר וְלֹא כֵלִים (בבא קמא נ"ג):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲרֵי יִפְתַּח גְבַר גוֹב אוֹ אֲרֵי יִכְרֶה גְבַר גוֹב וְלָא יְכַסִנֵהּ וְיִפֵּל תַּמָן תּוֹרָא אוֹ חֲמָרָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וכי יפתח איש בור. שהיה כרוי והזכיר זה כי אין השם חפץ שתמות בהמה חנם שלא לצורך אדם, ועוד כי יזיק בעל הבהמה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

וכי יפתח איש בור - שהוא עמוק ונגמרה מלאכתו כבר ופשע ולא כיסהו, או אפילו כי יכרה איש בור ולא יכסנו בכל יום לעת ערב בצאתו ממלאכתו, לפי שעדיין למחר צריך ליכנס בו ולחפור עוד וטורח הוא לו לכסותו בכל יום, אף על פי כן חייב הוא.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וכי יפתח איש בור שכולו נגמר מימים רבים, או אפילו כי יכרה איש בור ולא כסהו לערב, לפי שרוצה לשוב למחר למלאכתו לחפור בבור.

ולא יכסנו. הא אם כסהו פטור ודוקא כראוי, וכמה כראוי כדי שתהא עגלה טעונה אבנים מהלכת עליו, כדאיתא בירושלמי פרק חזקת הבתים אין עושים חלל תחת ר״‎ה אלא אם כן שתהא עגלה טעונה אבנים מהלכת עליו.

ונפל שמה שור ולא אדם משום דאדם בר דעת הוא ואיבעי לעיוני ומיזל ואיהו דאפסיד אנפשיה חמור ולא כלים דאין דרך כלים לטלטל בלא שמירת אדם וכיון שלא שמרם איהו דאפסדינהו. ד״‎א שור או חמור הוא הדין לשאר בהמות אלא שאלו דרכן לילך בלא מנהיג.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְכִי יִפְתַּח וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת פְּתִיחַת וּכְרִיַּת הַבּוֹר, אִם נָפַל עָלָיו שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר - חַיָּב בַּעַל הַבּוֹר, וַאֲפִלּוּ נֶהֱרַג בְּתוֹךְ בּוֹרוֹ - יוֹרְשָׁיו יְשַׁלְּמוּ, וְכִדְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דַּעֲרָכִין (ערכין ז,א).

מקור: ספריא · נחלת הכלל