וַתֵּ֤רֶד בַּת־פַּרְעֹה֙ לִרְחֹ֣ץ עַל־הַיְאֹ֔ר וְנַעֲרֹתֶ֥יהָ הֹלְכֹ֖ת עַל־יַ֣ד הַיְאֹ֑ר וַתֵּ֤רֶא אֶת־הַתֵּבָה֙ בְּת֣וֹךְ הַסּ֔וּף וַתִּשְׁלַ֥ח אֶת־אֲמָתָ֖הּ וַתִּקָּחֶֽהָ׃

לרחץ על היאר. סָרֵס הַמִּקְרָא וּפָרְשֵׁהוּ: ותרד בת פרעה על היאר לרחץ בו:

על יד היאר. אֵצֶל הַיְאוֹר, כְמוֹ "רְאוּ חֶלְקַת יוֹאָב אֶל יָדִי" (שמואל ב י"ד), וְהוּא לְשׁוֹן יָד מַמָּשׁ, שֶׁיַּד הָאָדָם סְמוּכָה לוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, "הוֹלְכוֹת" לְשׁוֹן מִיתָה (סוטה י"ב), כְּמוֹ "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" (בראשית כ"ה) - הוֹלְכוֹת לָמוּת לְפִי שֶׁמִּחוּ בָהּ; וְהַכָּתוּב מְסַיְּעָן, כִּי לָמָּה לָנוּ לִכְתֹּב וְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת:

את אמתה. אֶת שִׁפְחָתָהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (סוטה שם), לְשׁוֹן יָד, אֲבָל לְפִי דִּקְדּוּק לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הָיָה לוֹ לְהִנָּקֵד אַמָּתָהּ, דְּגוּשָׁה, וְהֵם דָּרְשׁוּ אֶת אֲמָתָהּ - אֶת יָדָהּ, וְנִשְׁתַּרְבְּבָה אַמָּתָהּ אַמּוֹת הַרְבֵּה:

וּנְחָתַת בַּת פַּרְעֹה לְמִסְחֵי עַל נַהֲרָא וְעוּלֵימָתָהָא מְהַלְכָן עַל כֵּיף נַהֲרָא וַחֲזַת יָת תֵּבוּתָא בְּגוֹ יַעֲרָא וְאוֹשֵׁטַת יָת אַמְתַהּ וּנְסֵבְתַהּ:

ותרד. מארמונה:

לרחוץ. מנהג המצריות היה והזכיר דבר נערותיה שהולכות על מקום היאור כמו ויד תהיה לך (דבר' כג יג) בעבור ששלחה אמתה, והיא אחת הנערות לקחת התיבה כי בת המלך לא תכנס אל מקום הסוף, כי במקום רחוק מן היבשה הושמה התיבה שלא יגיע אליה כל עובר, ועוד כי אין מדרך הדקדוק להיות זרועה, כי המ"ם רפה, ומ"ם אמה ארכו (למטה ל, ב) דגוש, ועוד כי אמה ארכו מדה לא זרוע:

אמתה - שפחתה.

לִרְחֹץ עַל הַיְאוֹר. בַּחֶדֶר שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה סָמוּךְ לַיְאוֹר וּמַבִּיט בּוֹ. כִּי אָמְנָם כְּבוֹדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה, בְּלִי סָפֵק לֹא יָצְאָה אֶל הַיְאוֹר.

וְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת. לָכֵן לֹא שָׁלְחָה אַחַת מֵהֶן, שֶׁלֹּא הָיוּ אָז שָׁם עִמָּהּ.

וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ. הָאָמָה הַמְשָׁרֶתֶת אוֹתָהּ אָז לִרְחוֹץ. וְכָל זֶה בִּרְצוֹן אֱלֹהִי שֶׁלֹּא תִשְׁלַח אַחַת מֵהַנְּעָרוֹת הַחֲשׁוּבוֹת וְתִסְמוֹךְ עָלֶיהָ, וְאוּלַי תִּבְחַר לְהַשְׁלִיכוֹ אֶל הַיְאוֹר:

לרחץ על היאר לרחוץ ביאור. דוגמא על שדה הארץ יחשב. על חרבך תחיה. על הבתים אשר יאכלו אותו בהם.

ונערתיה הזכירן כאן לפי שעתיד לומר ותשלח את אמתה שהיא אחת מן הנערות.

הלכת פרש״‎י למות. וכן הוא אומר הנה אנכי הולך למות. כדאיתא בפרק קמא דסוטה בא גבריאל וחבטן בקרקע לפי שמיחו בה בבת פרעה, בר מן חדא דשייר לה דלאו אורח ארעא דבת מלכא למיקם לחודה. היינו ותשלח את אמתה, שפחתה. שהרי האל״‎ף נקוד בחטף פת״‎ח.

וְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק כַּוָּנַת סִפּוּר זֶה וְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת, וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר מַעֲשֵׂה בִּתְיָה, לֶהֱיוֹת כִּי מַעֲשֵׂה מִצְוָה גְּדוֹלָה עָשְׂתָה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ דִּקְדּוּק אוֹפֶן הַמַּעֲשֶׂה. וְהִנֵּה דָּבָר יָדוּעַ הוּא כִּי בַּת מֶלֶךְ לֹא תֵלֵךְ לַיְאוֹר בְּלֹא נְעָרוֹת כְּמִשְׁפַּט בְּנוֹת מְלָכִים, גַּם מִמּוּסַר הַגְּדוֹלִים וּבִפְרָט הַמְּלָכִים לִהְיוֹת לָהֶם אֶחָד מְיֻחָד מְכֻבָּד הַרְבֵּה לְהִתְגַּלּוֹת לְפָנָיו וּלְשַׁמְּשׁוֹ וְלִרְחֹץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ אוֹ בַּיְאוֹר וְכַדּוֹמֶה, וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״וְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת״ שֶׁהָיָה בִּזְמַן שֶׁהָיְתָה רוֹחֶצֶת, שֶׁהֻצְרְכוּ נַעֲרוֹתֶיהָ מִמּוּסַר הַמַּלְכוּת שֶׁלֹּא לַעֲמֹד לְפָנֶיהָ, וְלֹא נִשְׁאֲרָה עִמָּהּ אֶלָּא אַחַת הַמְיֻחֶדֶת וַתִּשְׁלַח אוֹתָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ פֵּרוּשׁ הַמְיֻחֶדֶת לָהּ לִרְחֹץ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ וַתִּקָּחֶהָ שְׁקוּלָה - אוֹ שֶׁשָּׁלְחָה אוֹתָהּ לְבַל תְּיַעֲצָהּ הֵפֶךְ רְצוֹנָהּ, כִּי רְצוֹנָהּ שֶׁל בַּת פַּרְעֹה הָיְתָה לְהַצִּיל הַיֶּלֶד הַהוּא וַתִּקָּחֶהָ בַּת פַּרְעֹה לַתֵּבָה; אוֹ וַתִּשְׁלַח וְגוֹ׳ וַתִּקָּחֶהָ אֲמָתָהּ, וְלִשְׁנֵי הַדְּרָכִים שֶׁבַח בַּת פַּרְעֹה יַגִּיד, כִּי נַפְשָׁהּ נֶפֶשׁ טְהוֹרָה, מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא וְגוֹ׳ (איוב י״ד:ד׳) לַדֶּרֶךְ הָא׳ יְכַוֵּין לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא הָיְתָה עִמָּהּ אֶלָּא אָמָה אַחַת וְכָל נַעֲרוֹתֶיהָ הָיוּ הוֹלְכוֹת וְגוֹ׳ אַף עַל פִּי כֵן חָשְׁשָׁה לִמְנִיעָה מִמֶּנָּה וּשְׁלָחַתָּהּ וְנִשְׁאֶרֶת בַּת מֶלֶךְ לְבַדָּהּ וְלָקְחָה הַתֵּבָה בְּיָדָהּ, וּלְדֶרֶךְ ב׳ גַּם כֵּן שֶׁבַח יַגִּיד, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא הָיְתָה עִמָּהּ אֶלָּא אָמָה אַחַת וְאֵין מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר שֶׁתִּשָּׁאֵר בַּת מֶלֶךְ יְחִידָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל שְׂפַת הַיְאוֹר, אַף עַל פִּי כֵן שָׁלְחָה אוֹתָהּ לְמֵרָחוֹק, וְלָזֶה הִקְדִּים לְהוֹדִיעַ וְנַעֲרוֹתֶיהָ וְגוֹ׳ לָדַעַת כַּוָּנַת הוֹדָעַת וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ עַל אוֹפֶן שֶׁכָּתַבְנוּ, וְאִלּוּ לֹא אָמַר וְנַעֲרוֹתֶיהָ לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה יְדוּעָה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְהָבֵן: