שְׁמוֹת י״ט · י״ד

וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה מִן־הָהָ֖ר אֶל־הָעָ֑ם וַיְקַדֵּשׁ֙ אֶת־הָעָ֔ם וַֽיְכַבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

משה יורד מן ההר אל העם, מקדש את העם, והם מכבסים שמלותם. רש״י מבאר ״מן ההר אל העם״ - מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם, כלומר מיד פנה אל צורכי העם ולא התעכב בענייניו. אבן עזרא מבאר ״וירד ויקדש״ - כאשר פירשתי קודם, שהקידוש הוא הכנת העם ורחיצתו, כפי שמעיד ״ויכבסו שמלותם״. משה מבצע את ציווי ה׳ ומכין את העם למעמד: מקדשם ומורה להם לכבס בגדיהם. מסירותו של משה בולטת - הוא אינו מתעכב לענייניו הפרטיים אלא ניגש מיד למשימה. כך מתקדם תהליך ההכנה של העם לקראת היום השלישי, מתוך דבקות מלאה של משה בשליחותו להביא את העם אל מעמד קבלת התורה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מן ההר אל העם. מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה מֹשֶׁה פוֹנֶה לַעֲסָקָיו, אֶלָּא מִן הָהָר - אֶל הָעָם (מכילתא):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְחַת משֶׁה מִן טוּרָא לְוָת עַמָא וְזַמִין יָת עַמָא וְחַוָרוּ לְבוּשֵׁיהוֹן:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וירד, ויקדש. כאשר פירשתי:

Piotrkow, 1907-1911

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וירד משה באותו יום עצמו שהוא ד׳‎ לחדש ויום ה׳‎ בשבת.

ויקדש את העם מאותו יום עד יום ג׳‎ אע״‎ג שדי להם ברחיצת הערב, לפי שהם ערב רב נתן להם זמן רב.

Chizkuni