רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וקדשתם. וְזִמַּנְתָּם, שֶׁיָּכִינוּ עַצְמָם הַיּוֹם וּמָחָר:
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וקדשתם. וְזִמַּנְתָּם, שֶׁיָּכִינוּ עַצְמָם הַיּוֹם וּמָחָר:
וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אִזֵיל לְוָת עַמָא וּתְזַמִנוּן יוֹמָא דֵין וּמְחָר וִיחַוְרוּן לְבוּשֵׁיהוֹן:
ויאמר, וקדשתם היום ומחר. הנה הרחיב להם זמן להתקדש שאר זה היום ומחר:
וטעם וקדשתם. שירחצו במים, ויורו על זה וכבסו שמלותם כדרך ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ (ויקרא יז טז) ע"כ אמר משה אל תגשו אל אשה מעתה, שיהיו קדושים ולא טמאים, ומי שנגש אל אשה יתקדש, כדרך, והיא מתקדשת מטומאתה (ש"ב יא ד):
וקדשתם - לשון הזמנה, כמו: התקדשו למחר ואכלתם בשר.