שְׁמוֹת י״ח · ו׳

ויאמר אל משה. עַ"יְ שָׁלִיחַ (שם):

אני חתנך יתרו וגו'. אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְגִינִי, צֵא בְגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְגִין אִשְׁתְּךָ, צֵא בְגִין שְׁנֵי בָנֶיהָ (שם):

וַאֲמַר לְמשֶׁה אֲנָא חֲמוּךְ יִתְרוֹ אָתֵי לְוָתָךְ וְאִתְּתָךְ וּתְרֵין בְּנָהָא עִמַהּ:

ויאמר. וכבר אמר אל משה לפני בואם על ידי שליח או באגרת כתובה אני חותנך יתרו, ואשתך שהיא העיקר, ושני בניה הבאים עמה:

ויאמר - שליח יתרו אל משה.

אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ. הִקְדִּים לְהוֹדִיעוֹ דֶּרֶךְ מוּסָר, לְמַעַן יוּכַל לְהָכִין מָקוֹם לְשִׁבְתָּם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה טז:) "אַל תִּכָּנֵס לְבֵיתְךָ פִּתְאוֹם, כָּל שֶׁכֵּן לְבֵית חֲבֵרְךָ":

ויאמר שלוחו של יתרו למשה.

אני חתנך יתרו וגו'. וא״‎ת יתרו שהיה עניו גדול כמו שמצינו שאמר למשה מדוע אתה יושב לבדך, אין ד״‎א שישלח לגדול כמשה דברים כאלו. אלא ענני כבוד היו מקיפים את ישראל והשלוחים נכנסים תוך הענן וקשר לו האגרת בחץ וזרקו פנימה. תנחומא.

אֲנִי חֹתֶנְךָ וְגוֹ׳ וְאִשְׁתְּךָ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁשִּׁנָּה הַכָּתוּב סִדְרָם כָּאן מִסֵּדֶר שֶׁכָּתַב בְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה שֶׁהִקְדִּים הַבָּנִים לָאִשָּׁה, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא; שמות רבה כז,ב) שֶׁאָמְרוּ אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְּגִינִי וְכוּ׳, אִם כֵּן מִמַּטָּה לְמַעְלָה סִדְּרָם הַכָּתוּב, לָזֶה הִקְדִּים הָאִשָּׁה לַבָּנִים, שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִילָהּ יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל הַבָּנִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב בִּיאָתָם לַמִּדְבָּר וְסִדְּרָם סֵדֶר הֶחָשׁוּב חָשׁוּב קוֹדֵם הִקְדִּים הַבָּנִים. וַהֲגַם שֶׁהִקְדִּים שָׁם יִתְרוֹ לַבָּנִים וְכָאן סִדְּרוֹ קוֹדֵם לָאִשָּׁה שֶׁיּוֹרֶה שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמֶּנָּה, הוּא יִתְרוֹ דִּבֵּר בַּעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲבָל הַכָּתוּב כִּבְּדוֹ וְהִקְדִּימוֹ לְצַד הֱיוֹתוֹ חוֹתְנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְצָרִיךְ לְכַבְּדוֹ אֲפִלּוּ מֹשֶׁה, דִּכְתִיב (שמואל א כד:יא) ״וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה״.

וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ. טַעַם אָמְרוֹ עִמָּהּ, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר חֲלוּקָּה רְבִיעִית, שֶׁאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינָהּ לְבַד וְלֹא בְּגִין בָּנֶיהָ לְבַד, צָרֵף כְּבוֹד שְׁנֵיהֶם וְצֵא.