שְׁמוֹת י״ח · י׳

וַיֹּ֘אמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם׃

במילים פשוטות

יתרו אומר ״ברוך ה׳ אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה, אשר הציל את העם מתחת יד מצרים״. רש״י מבאר ״מיד מצרים״ - אומה קשה, ״ומיד פרעה״ - מלך קשה, ״מתחת יד מצרים״ - כתרגומו, לשון ריווי ומָרות, היד שהיו מכבידים עליהם, היא העבודה. אבן עזרא מרחיב בדקדוק המילה ״ברוך״, ומבאר את ההבחנה בין פועל יוצא לתואר. ברכתו של יתרו היא הודאה מפורשת בה׳ ובגדולתו, ובה מכיר הנכרי בישועה שעשה ה׳ לישראל מיד המצרים ומלכם. זוהי נקודת מפנה שבה יתרו מברך את ה׳ בפיו, ומבטא בכך את הכרתו הגוברת בעליונות ה׳ על כל האלים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אשר הציל אתכם מיד מצרים. אֻמָּה קָשָׁה:

ומיד פרעה. מֶלֶךְ קָשֶׁה:

מתחת יד מצרים. כְּתַרְגּוּמוֹ - לְשׁוֹן רִדּוּי וּמָרוּת; הַיָּד שֶׁהָיוּ מַכְבִּידִים עֲלֵיהֶם הִיא הָעֲבוֹדָה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר יִתְרוֹ בְּרִיךְ יְיָ דִי שֵׁזִיב יָתְכוֹן מִידָא דְמִצְרָאֵי וּמִידָא דְפַרְעֹה דִי שֵׁזִיב יָת עַמָא מִתְּחוֹת מַרְוַת מִצְרָאֵי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויאמר יתרו ברוך ה'. שים לבך לדקדק זאת המלה, דע כי לא יבוא פעול רק מפעלים היוצאים, ואם מצאת אותו שהוא על משקל פעול, הסתכל אם מצאת לו פועל שהוא יוצא הוא באמת פעול, ואם לא יהיה כן הוא תאר וככה אם היה על משקל פועל ואין לו פעול מהבנין בעצמו ומתוך הגזרה, גם הוא תאר ואינו פועל כלל כמו שמָרַ הפועל הוא שׁומֵר והפועל הוא עושר שָׁמור לבעליו (קהלת ה יב), והנה מצאנו הולך, עומד, יוצא, וכל אלה יראו פועלים, כי הם על מתכונת שומר, ובעבור שהגזרה מהפעלים העומדים, כי לא יאמר ממנו הלוך, עמוד, יצוא, והנה אין לנו פעול על כן אמר כי הולך הוא (במד' כב כב) תואר ואינו פועל, מצאנו עצום (שם שם ו) והוא יראה פעול, כי הוא על משקל שמור, וכאשר חפשנו זו הגזרה מצאנו וירבו ויעצמו (למעלה א ז) מהפעלים העומדים, כי היוצא יהיה מהבנין הנוסף וַיַעְצִמֵהו מצריו (תה' קה כד), והנה לא נוכל לומר עוצם, על משקל שומר, מענין עצמה (ישעי' מ כט) רק מענין אחר, ועוצם עיניו מראות ברע (שם לג טו), והנה מצאנו מלת ברוך על משקל שמור והנה חפשנו בכל המקרא, ולא מצאנו מזה הענין בבנין הקל רק מענין אחר, והוא וַיִברךְ על ברכיו (דה"ב ו יג) גם הוא פועל עומד לא יבוא ממנו פעול כלל, והנה מלת ברוך תואר כמו עצום מהבנין הקל, א"ר מרינוס, ברוך הוא תואר מבנין הדגוש, והיה הרי"ש ראוי להדגש ככל הגזרה כמו, ברך נבות (מ"א כא יג) והוא על משקל כדוב שַׁכּוּל (הושע יג ח) ולא דבר נכונה, כי כל תואר כמו שכול, וגבור, ושכור, לא ישתנו לסור הדגוש בסמיכת היחיד, או בלשון רבים, כמו ויהרג זכרי גבור אפרים (דה"ב כח ז) הוי גבורים (ישעי' ה כב), והנה עומד כנגדו בוא ברוך ה' (ברא' כד לא) ברוכים אתם לה' (תה' קטו טו):

אשר הציל אתכם. אמר למשה ולאהרן שהיו שלוחים לשם, ועל ידם באו המכות לפרעה ולמצרים, על כן אמר מיד מצרים ומיד פרעה ואחר כן ברך השם אשר הציל את העם מתחת יד מצרים במצרים ובבקיעת ים סוף:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

אשר הציל אתכם - משה ואהרן.

מיד מצרים ומיד פרעה - ואת העם הושיע משיעבוד מצרים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם. אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן:

מִיַּד מִצְרָיִם. בְּהַכּוֹתְכֶם אוֹתָם.

וּמִיַּד פַּרְעֹה. בְּבֹאֲכֶם לְהַתְרוֹת בּוֹ:

אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם. הַמְשֻׁעְבָּדִים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אשר הציל אתכם משה ואהרן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל