וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהֹוָ֥ה ׀ נִסִּֽי׃

ויקרא שמו. שֶׁל מִזְבֵּחַ:

ה' נסי. הַקָּבָּ"ה עָשָׂה לָנוּ כָּאן נֵס. לֹא שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קָרוּי ה', אֶלָּא הַמַּזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ זוֹכֵר אֶת הַנֵּס שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם - ה' הוּא נֵס שֶׁלָּנוּ:

וּבְנָא משֶׁה מַדְבְּחָא וּפְלַח עֲלוֹהִי קֳדָם יְיָ דַעֲבַד לֵהּ נִסִין:

ויבן מזבח. בחורב, ומלת מזבח מושך עצמו ואחר עמו, וכן הוא מזבח ה':

ה' ניסי - שהמטה של הקב"ה היה לנס על הגבעה וגם לעתיד ירים אותו הקב"ה לנס על ההרים להלחם בעמלק, שהרי אמר לו עכשיו: כי מחה אמחה את זכר עמלק - וזהו שמפרש והולך.

וַיִּקְרָא שְׁמוֹ. קָרָא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּתוֹ, כְּעִנְיַן "קָרָאתִי שִׁמְךָ ה'" (איכה ג:נה).

ה' נִסִּי. ה' יִהְיֶה רוֹמְמוּתִי, כְּמוֹ "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס" (תהלים ס:ו), כְּלוֹמַר ה' הוּא יִהְיֶה מַעֲלָתִי וְרוֹמְמוּתִי עַל כָּל מִתְקוֹמֵם, כְּעִנְיַן "וּבְשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵינוּ" (תהלים מד:ו), וּכְעִנְיַן "וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ" (תהלים פט:כה).

ויבן שם מזבח בחורב.

ויקרא שמו ה׳‎ נסי רבי אליעזר המודעי אומר הקב״‎ה קראו נס ויקרא שמו ה׳‎ נסי, דוגמא פרש״‎י בפרשת וישלח גבי ויקרא לו אל אלהי ישראל.