שְׁמוֹת ט״ו · י״ג

נהלת. לְשׁוֹן מְנַהֵל, וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן נוֹשֵׂא וְסוֹבֵל, וְלֹא דִקְדֵּק לְפָרֵשׁ אַחַר לְשׁוֹן הָעִבְרִית:

דַבַּרְהִי בְטַבְוָתָךְ עַמָא דְנַן דִפְרָקְתָּ סוֹבַרְהִי בְתָקְפָּךְ לְדִירָא דְקֻדְשָׁךְ:

נחית בחסדך. אמר נחית לשון עבר תחת עתיד כמשפט הנבואות:

וטעם בחסדך על עמודי הענן והאש, כי הוא המנחה אותם, או זה רמז לאשר נחם עד עתה:

נהלת. כמו אתנהלה לאטי (ברא' לג):

בעזךָ. ולא בעוזם:

אל נוה קדשך. הוא הר סיני ששם שכן הכבוד, וכן כתוב ואביא אתכם אלי (למטה יט ד):

נהלת בעזך - מנהל אתה את ישראל עכשיו, כדי להכניסם ולהורישם את ארץ כנען שהוא נוה קדשך.

נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ. מֵעֵת שֶׁגְּאַלְתָּם, וְזֶה כְּשֶׁהוֹצֵאתָם חוּץ לִגְבוּל מִצְרַיִם וּבָאוּ לְסֻכּוֹת, הִתְחַלְתָּ לְנַחוֹתָם הַדֶּרֶךְ, כַּאֲמָרוֹ (שמות יג:כ-כא) "וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם".

נָהַלְתָּ בְעָזְּךָ. נָהַלְתָּ לְאִטָּם בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו סג:יג) "מוֹלִיכָם בַּתְּהֹמוֹת, כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר לֹא יִכָּשֵׁלוּ".

אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. בְּדֶרֶךְ נָכוֹן לָלֶכֶת אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ, לְקַדְּשָׁם שָׁם לַעֲבוֹדָתֶךָ.

עם זו כל מקום שנאמר בו זו הרי הוא במקום אשר, וכן זו חטאנו, ופי׳‎ עם אשר גאלת.

אל נוה קדשך לכל ארץ ישראל קורהו נוה קדש כמו ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו. וכן מאספיו וגו׳‎ ישתוהו בחצרות קדשי.

נחית. נהלת לשון עבר בלשון עתיד וכן משפט לשון הנבואות והשירות.