שְׁמוֹת י״ד · ל׳

וירא ישראל את מצרים מת. שֶׁפְּלָטָן הַיָּם עַל שְׂפָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִים מִצַּד זֶה כָּךְ הֵם עוֹלִין מִצַּד אַחֵר, רָחוֹק מִמֶּנּוּ, וְיִרְדְּפוּ אַחֲרֵינוּ (פסחים קי"ח):

וּפְרַק יְיָ בְּיוֹמָא הַהוּא יָת יִשְׂרָאֵל מִידָא דְמִצְרָאֵי וַחֲזוֹ יִשְׂרָאֵל יָת מִצְרָאֵי מַיְתִין עַל כֵּיף יַמָא:

ויושע. עתה היו ישראל נושעים מיד מצרים, כי עד עתה היה עליהם פחד המלך, וכתוב כי המצריים טבעו בים והים לא השליכם אל היבשה, כי כן כתוב תבלעמו ארץ (למטה טו יב) על כן פי' וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, שהיו ישראל על שפת הים וראו מצרים מת כאשר טבע:

וירא ישראל - אשר על שפת הים. את מצרים - מתים וטבועים בים. על שפת הים - כשהיו ישראל על שפת הים ראו מיד את הים שב על פני המצרים וטבעו בתוכו, זהו עיקר פשוטו. ובענין זה פירשתי בבראשית: וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן לרוח היום.

וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל. בְּמִיתַת הַמִּסְתּוֹלְלִים בָּם לְשַׁעְבְּדָם נִשְׁאֲרוּ הֵם בְּנֵי חוֹרִין, כִּי עַד עֵת מוֹתָם הָיוּ יִשְׂרָאֵל כַּעֲבָדִים בּוֹרְחִים.

ויושע ה׳‎ ביום ההוא לקיים מה שנאמר התיצבו וראו את ישועת ה׳‎ אשר יעשה לכם היום ואותו יום היתה הישועה שלמה, שמשם והלאה לא ראום. את מצרים מת הכתוב קורא אותם לשון יחיד, דוגמת והנה מצרים נוסע אחריהם.

על שפת הים דרך הים להשליך נבלתו על שפתו כדכתיב ויגרשו מימיו רפש וטיט. ויש מסרסים המקרא וירא ישראל שהיו על שפת הים את מצרים מתים ונטבעים.

בַּיּוֹם הַהוּא. פֵּרוּשׁ בַּיּוֹם הַהוּא הָיְתָה הַתְּשׁוּעָה וְלֹא קוֹדֶם, הֲגַם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם לֹא הָיוּ בּוֹטְחִים בְּעַצְמָן מֵהֶם.

וַיַּרְא וְגוֹ׳ מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם. קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁרָאָהוּ מֵת, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִהְיוּ חַיִּים אַחַר הַטְּבִיעָה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא בשלח) אָמְרוּ כִּי רָאוּ בְּמִיתָתָן, וְהוֹדִיעָנוּ בָּזֶה כִּי שָׁם גָּמְרוּ מִיתָתָם, וְהַטַּעַם כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ בָּהֶם יִשְׂרָאֵל בְּעוֹדָם חַיִּים וְהֵם יִרְאוּ בְּיִשְׂרָאֵל וּתְכַסֵּם בּוּשָׁה. וּלְפִי זֶה תִּהְיֶה כַּוָּנַת הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה נִשְׁמָתוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם, וְתֵיבַת ״מֵת״ נִקְשֶׁרֶת עִם אָמְרוֹ ״עַל שְׂפַת הַיָּם״ וְלֹא עִם תֵּיבַת ״וַיַּרְא״.