שְׁמוֹת י״ד · ל׳

וַיּ֨וֹשַׁע יְהֹוָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד מִצְרָ֑יִם וַיַּ֤רְא יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מִצְרַ֔יִם מֵ֖ת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ הושיע ביום ההוא את ישראל מיד מצרים, וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים. רש״י מבאר ש״וירא ישראל את מצרים מת״ פירושו שהים פלטם על שפתו, כדי שלא יאמרו ישראל שכשם שהם עולים מצד זה כך המצרים עולים מצד אחר וירדפו אחריהם. אבן עזרא מסביר שעד עתה היה על ישראל פחד המלך, ועתה נושעו מיד מצרים, ומבאר שהמצרים טבעו בים ולא השליכם הים ליבשה, ולכן ישראל שעמדו על השפה ראו את מצרים מת. הפסוק מתאר את הישועה השלמה - ישראל רואים במו עיניהם את גופות המצרים על שפת הים, ראיה מוחשית שהאויב חוסל כליל, וכך פג הפחד שליווה אותם מימי השעבוד.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וירא ישראל את מצרים מת. שֶׁפְּלָטָן הַיָּם עַל שְׂפָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִים מִצַּד זֶה כָּךְ הֵם עוֹלִין מִצַּד אַחֵר, רָחוֹק מִמֶּנּוּ, וְיִרְדְּפוּ אַחֲרֵינוּ (פסחים קי"ח):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּפְרַק יְיָ בְּיוֹמָא הַהוּא יָת יִשְׂרָאֵל מִידָא דְמִצְרָאֵי וַחֲזוֹ יִשְׂרָאֵל יָת מִצְרָאֵי מַיְתִין עַל כֵּיף יַמָא:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויושע. עתה היו ישראל נושעים מיד מצרים, כי עד עתה היה עליהם פחד המלך, וכתוב כי המצריים טבעו בים והים לא השליכם אל היבשה, כי כן כתוב תבלעמו ארץ (למטה טו יב) על כן פי' וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, שהיו ישראל על שפת הים וראו מצרים מת כאשר טבע:

Piotrkow, 1907-1911

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

וירא ישראל - אשר על שפת הים. את מצרים - מתים וטבועים בים. על שפת הים - כשהיו ישראל על שפת הים ראו מיד את הים שב על פני המצרים וטבעו בתוכו, זהו עיקר פשוטו. ובענין זה פירשתי בבראשית: וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן לרוח היום.

Rashbam on Torah -- Daat

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל. בְּמִיתַת הַמִּסְתּוֹלְלִים בָּם לְשַׁעְבְּדָם נִשְׁאֲרוּ הֵם בְּנֵי חוֹרִין, כִּי עַד עֵת מוֹתָם הָיוּ יִשְׂרָאֵל כַּעֲבָדִים בּוֹרְחִים.

Vocalized Edition

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויושע ה׳‎ ביום ההוא לקיים מה שנאמר התיצבו וראו את ישועת ה׳‎ אשר יעשה לכם היום ואותו יום היתה הישועה שלמה, שמשם והלאה לא ראום. את מצרים מת הכתוב קורא אותם לשון יחיד, דוגמת והנה מצרים נוסע אחריהם.

על שפת הים דרך הים להשליך נבלתו על שפתו כדכתיב ויגרשו מימיו רפש וטיט. ויש מסרסים המקרא וירא ישראל שהיו על שפת הים את מצרים מתים ונטבעים.

Chizkuni

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

בַּיּוֹם הַהוּא. פֵּרוּשׁ בַּיּוֹם הַהוּא הָיְתָה הַתְּשׁוּעָה וְלֹא קוֹדֶם, הֲגַם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם לֹא הָיוּ בּוֹטְחִים בְּעַצְמָן מֵהֶם.

וַיַּרְא וְגוֹ׳ מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם. קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁרָאָהוּ מֵת, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִהְיוּ חַיִּים אַחַר הַטְּבִיעָה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא בשלח) אָמְרוּ כִּי רָאוּ בְּמִיתָתָן, וְהוֹדִיעָנוּ בָּזֶה כִּי שָׁם גָּמְרוּ מִיתָתָם, וְהַטַּעַם כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ בָּהֶם יִשְׂרָאֵל בְּעוֹדָם חַיִּים וְהֵם יִרְאוּ בְּיִשְׂרָאֵל וּתְכַסֵּם בּוּשָׁה. וּלְפִי זֶה תִּהְיֶה כַּוָּנַת הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה נִשְׁמָתוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם, וְתֵיבַת ״מֵת״ נִקְשֶׁרֶת עִם אָמְרוֹ ״עַל שְׂפַת הַיָּם״ וְלֹא עִם תֵּיבַת ״וַיַּרְא״.

Vocalized Edition