שְׁמוֹת י״ג · ב׳

קַדֶּשׁ־לִ֨י כׇל־בְּכ֜וֹר פֶּ֤טֶר כׇּל־רֶ֙חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃

במילים פשוטות

ה׳ מצווה לקדש לו כל בכור פטר רחם בבני ישראל, באדם ובבהמה. רש״י מבאר ש״פטר כל רחם״ פירושו שפתח את הרחם תחילה, ומביא ראיות ללשון ״פטר״ מן המקרא, וכי ״לי הוא״ פירושו שקנה ה׳ את הבכורות לעצמו על ידי שהכה את בכורי מצרים. אבן עזרא מסכים ש״פטר״ הוא לשון פתיחה, והבכור הוא הבן שפתח תחילה את הרחם. הפסוק מכונן את מצוות קדושת הבכור - הבכורות שייכים לה׳ לאחר שהצילם ממכת בכורות במצרים. זהו יסוד למצוות פדיון הבכור ולקדושת הבכורות שיתבארו בהמשך הפרשה ובמצוות שונות בתורה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

פטר כל רחם. שֶׁפָּתַח הָרֶחֶם תְּחִלָּה, כְּמוֹ: "פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן" (משלי י"ז), וְכֵן "יַפְטִירוּ בְשָׂפָה" (תהלים כ"ב) - יִפְתְּחוּ שְׂפָתַיִם:

לי הוא. לְעַצְמִי קָנִיתִי, עַ"יְ שֶׁהִכֵּיתִי בְכוֹרֵי מִצְרַיִם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אַקְדֵשׁ קֳדָמַי כָּל בּוּכְרָא פָּתַח כָּל וַלְדָא בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּאֱנָשָׁא וּבִבְעִירָא דִילִי הוּא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

פטר. פתיחת, כמו, ופטורי ציצים (מ"א ו יח) והטעם הבן שפתח תחלה הרחם, ומלת רחם זרה כי משפט לשון הקדש שיפתח האות שהוא לפני אות הגרון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

פטר - לשון פתיחה. כמו: פוטר מים ראשית מדון.

באדם - עבודה מתחילה היתה בבכורות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

קַדֶּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר. שֶׁיִּתְחַיְּבוּ כֻלָּם בְּפִדְיוֹן כִּשְׁאָר כָּל הַקֹּדֶשׁ, לְמַעַן יִהְיוּ מֻתָּרִים בַּעֲבוֹדַת חוֹל, שֶׁלּוּלֵי הַפִּדְיוֹן הָיוּ אֲסוּרִים לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חוֹל, כָּעִנְיָן "לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ" (דברים טו:יט). וּפִדְיוֹן נַפְשָׁם הוּא הָעֵרֶךְ הַמְפֹרָשׁ לְבֶן חֹדֶשׁ בְּפָרָשַׁת עֲרָכִין, בִּהְיוֹת אָז זְמַן פִּדְיוֹנוֹ, כְּאָמְרוֹ "וּפְדוּיוֹ מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה" (במדבר יח:טז).

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כל בכור. באדם בתחלה היתה העבודה בבכורות.

באדם ובבהמה השוה בכור אדם לבכור בהמה מה בכור אדם אתה נותנו לכהן בכל מקום אף בכור בהמה כן ומה בכור אדם אתה מטפל בו עד ל׳‎ יום אף בכור בהמה כן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל