שְׁמוֹת י״ג · י״ח

וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

במילים פשוטות

ה׳ הסב את העם דרך המדבר ים סוף, וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. רש״י מבאר ש״ויסב״ פירושו שהסבם מן הדרך הפשוטה לדרך העקומה, וכי ״ים סוף״ הוא כמו ״לים סוף״, ו״סוף״ הוא לשון אגם שגדלים בו קנים, ומפרש ״וחמושים״ מלשון כלי זיין או אחד מחמישה. אבן עזרא דן בדקדוק ״ויסב״ ומבאר ש״המדבר״ מושך עצמו ואחר עמו - דרך המדבר מדבר ים סוף. הפסוק מתאר את שינוי מסלול המסע - במקום הדרך הקצרה, הובלו ישראל דרך המדבר לכיוון ים סוף, כשהם ערוכים ומזוינים. שינוי זה מכין את הרקע לנס קריעת ים סוף שיתרחש בהמשך.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויסב. הֱסִבָּם מִן הַדֶּרֶךְ הַפְּשׁוּטָה לַדֶּרֶךְ הָעֲקוּמָה:

ים סוף. כְּמוֹ לְיַם סוּף, וְסוּף הוּא לְשׁוֹן אֲגַם שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ קָנִים, כְּמוֹ "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף" (שמות ב'), "קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ" (ישעיהו י"ט):

וחמשים. אֵין חֲמוּשִׁים אֶלָּא מְזֻיָּנִים; (לְפִי שֶׁהֱסִבָּן בַּמִּדְבָּר הוּא גָּרַם לָהֶם שֶׁעָלוּ חֲמוּשִׁים, שֶׁאִלּוּ הֱסִבָּן דֶּרֶךְ יִשּׁוּב, לֹא הָיוּ מְחֻמָּשִׁים לָהֶם כָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין, אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבְדַעְתּוֹ לִקְנוֹת שָׁם מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ, אֲבָל כְּשֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ לַמִּדְבָּר צָרִיךְ לְזַמֵּן לוֹ כָּל הַצֹּרֶךְ; וּמִקְרָא זֶה לֹא נִכְתַּב כִּי אִם לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן, שֶׁלֹּא תִתְמַהּ בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק וּבְמִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג וּמִדְיָן מֵהֵיכָן הָיוּ לָהֶם כְּלֵי זַיִן שֶׁהִכּוּ אוֹתָם בַּחֶרֶב) וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים" (יהושע א'), וְכֵן תִּרְגְּמוֹ אֻנְקְלוֹס "מְזָרְזִין", כְּמוֹ "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו" (בראשית י"ד) - וְזָרֵיז. דָּבָר אַחֵר, חֲמֻשִׁים אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה יָצְאוּ וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה (מכילתא):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאַסְחַר יְיָ יָת עַמָא אֹרַח מַדְבְּרָא יַמָא דְסוּף וּמְזָרְזִין סְלִיקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וַיסב. מפעלי כפל סבב, גם יבוא על משקל אחר וַיָסֶךְ בדלתים (איוב לח ה) וַיָגֶל את האבן (ברא' כט י) ולא תשמע לדברי האומרים ששרשו נסב:

ומלת המדבר. מושך עצמו ואחר עמו והוא דרך המדבר מדבר ים סוף, וכמוהו הארון הברית (יהושע ג יד) הארון ארון הברית, ועץ הדעת (ברא' ב ט) דעת טוב ורע, הספר המקנה (ירמיה לב יב) היין החמה (שם כה טו) וכמוהו רבים:

וסוף הוא שם מקום, וי"א שהוא מגזרת סוף דבר (קהלת יב יג), כי הוא סוף העולם, והוא ים אוקינוס כאשר כבר זכרתי וזאת טעות גדולה, כי הוא ים מזרחי כנגד מצרים וים ספרד גדול ממנו:

וחמושים. י"א מלאים הון שיש להם כל צרכיהם והנה כתוב וגם צדה לא עשו להם (למעלה יב) ומה טעם להזכיר זה עתה. רק פירושו חגורי חומש למלחמה כמו חלוצים תעברו (דבר' ג יח) שפי' חגורי חלצים, והעד הנאמן ואתם תעברו חמושים (יהושע א יד) ובמקום אחר קראם חלוצים, כי מה טעם להוליך צדה לפני אחיהם, וטעם להזכיר הכתוב וחמושים במקום הזה, כי למעלה כתוב בראותם מלחמה כי ביד רמה יצאו בכלי מלחמה ולא כמו עבדים בורחים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

לפיכך ויסב את העם דרך המדבר - ארץ רחוקה, כדכתיב: אחד עשר יום מחורב וגו', אבל פלשתים לבדם היו מפסיקין בין מצרים ובין ארץ כנען. כמו שמוכיח ביצחק שהיה יורד מארץ כנען ללכת דרך ארץ פלשתים לארץ מצרים מפני הרעב, עד שאמר לו הקב"ה: גור בארץ הזאת. וישב יצחק בגרר.

וחמשים - בכלי זיין שהיו הולכים לירש את ארץ כנען, כמו שכתוב למעלה: ואומר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני וגו'. וכן: תעברו חמושים דיהושע.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף. שֶׁיֵּלְכוּ לְיַם סוּף דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, כִּי בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ לֹא יָבֹאוּ מַגִּידִים מִמִּצְרַיִם וְלֹא יֵדְעוּ בִּרְדִיפַת פַּרְעֹה עַד שֶׁהִשִּׂיג אוֹתָם, כְּאָמְרוֹ "וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם, וְהִנֵּה מִצְרַיִם וְכוּ'" (שמות יד:י). וְלֹא הָיָה אָז לָהֶם תַּקָּנָה בְּשׁוּבָם, כִּי לֹא יְקַבְּלֵם פַּרְעֹה וְחֵילוֹ.

וַחֲמֻשִׁים עָלוּ. וְכָל זֶה הֻצְרַךְ לַעֲשׂוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מְזֻיָּנִים, כִּי עִם כָּל כְּלֵי זַיְנָם לֹא הָיָה לָהֶם אֹמֶץ לֵב לְהִלָּחֵם בְּמִצְרַיִם וּלְהִמָּלֵט, כִּי לֹא נִסּוּ בְּאֵלֶּה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

דרך המדבר ים סוף דרך המדבר של ים סוף. כמו הארון הברית שפירושו הארון שהוא ארון הברית, וכן עץ הדעת טוב ורע, שפירושו עץ שהוא דעת טוב ורע.

וחמשים מה שפירש״‎י מזויינים, לומר לך לא מפני שהיו יראים מן המצרים הסיבן דרך ים סוף שהרי מזויינים עלו בני ישראל ממצרים, ועוד שלא תתמה מהיכן באו להם כלי זיין במלחמת המדבר ובמלחמות ארץ ישראל. ד״‎א וחמשים לשון וחמש את ארץ מצרים פי׳‎ מכולכלים מהבצק שהוציאו מצרים שהספיק להם עד ט״‎ו באייר לפי שהסיבם דרך המדבר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַחֲמֻשִׁים עָלוּ וְגוֹ׳. וְאוּלַי כִּי זוּלַת הֱיוֹתָם מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי זַיִן לֹא יוֹעִיל מַה שֶׁיַּסֵּב ה׳ אוֹתָם לְבַל יַחְזְרוּ בִּרְאוֹתָם מִלְחָמָה, כִּי עַל כָּל פָּנִים יָשׁוּבוּ מִצְרַיְמָה כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּיָדָם כְּלֵי זַיִן לַעֲרֹךְ עִם אוֹיֵב מִלְחָמָה וְיִרְאוּ עַצְמָן אֲבוּדִים. לָזֶה אָמַר וַחֲמֻשִׁים עָלוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ מִלְּבַד טַעַם שֶׁיַּסֵּב ה׳ הָיוּ לָהֶם גַּם כֵּן כְּלֵי זַיִן, וּבְהִצְטָרְפוּת שְׁנֵי הַטְּעָמִים לֹא יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאוֹתָם מִלְחָמָה וְגוֹ׳:

מקור: ספריא · נחלת הכלל