שְׁמוֹת י״ב · ל״ד

וַיִּשָּׂ֥א הָעָ֛ם אֶת־בְּצֵק֖וֹ טֶ֣רֶם יֶחְמָ֑ץ מִשְׁאֲרֹתָ֛ם צְרֻרֹ֥ת בְּשִׂמְלֹתָ֖ם עַל־שִׁכְמָֽם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

העם נשא את בצקו טרם החמיץ, כשמשארותיהם צרורות בשמלותיהם על שכמם. רש״י מבאר ש״טרם יחמץ״ פירושו שהמצרים לא הניחום לשהות כדי חימוץ, וכי ״משארתם״ הם שיירי המצה והמרור, ו״על שכמם״ מלמד שאף שבהמות רבות הוליכו עמם, מחבבים היו את המצווה ונשאוה על כתפם. אבן עזרא מסביר ש״משארותם״ הם כלי עץ, וכי חמוריהם היו טעונים בבגדים ששאלו ממצרים. הפסוק מתאר את החיפזון שבו יצאו ישראל - בצקם לא הספיק להחמיץ, מה שנעשה יסוד למצוות המצה. פרט זה מדגיש עד כמה הייתה היציאה מהירה ופתאומית.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

טרם יחמץ. הַמִּצְרִים לֹא הִנִּיחוּם לִשְׁהוֹת כְּדֵי חִמּוּץ:

משארתם. שְׁיָרֵי מַצָּה וּמָרוֹר.

על שכמם. אַעַ"פִּ שֶׁבְּהֵמוֹת הַרְבֵּה הוֹלִיכוּ עִמָּהֶם, מְחַבְּבִים הָיוּ אֶת הַמִּצְוָה:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְטַל עַמָא יָת לַיְשֵׁיהוֹן עַד לָא חֲמָע מוֹתַר אַצְוָתְהוֹן צְרִיר בִּלְבָשֵׁהוֹן עַל כַּתְפֵּיהוֹן:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

משארותם. כלי עץ כמו טנאך ומשארתך (דבר' כח ה) כי חמוריהם היו טעונים בגדים שישאלו ממצרים:

Piotrkow, 1907-1911

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

בצקו - מן בצק מן כסף כספו.

משארותם - הוא הכלי שנותנין בו הבצק וזה מוכיח ברוך טנאך ומשארתך. כשם שהטנא הוא הסל שנותנין בה את הפרי כן משארותם כלי שנותנין בו את העיסה. וזהו ברכות הכלים שיהיו מלאים פירות ועיסה.

Rashbam on Torah -- Daat

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

צררת בשמלתם לכך נהגו העולם לתת האפיקומן תחת המפה זכר לצרורות בשמלותם.

על שכמם שהיו חמוריהם טעונים כלי כסף וכלי זהב ושמלות.

Chizkuni