וְהָ֥יְתָ֛ה צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר כָּמֹ֙הוּ֙ לֹ֣א נִהְיָ֔תָה וְכָמֹ֖הוּ לֹ֥א תֹסִֽף׃

וּתְהֵי צְוַחְתָּא רַבָּא בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרָיִם דִכְוָתֵהּ לָא הֲוַת וְדִכְוָתֵהּ לָא תוֹסֵף:

והיתה צעקה גדולה. לא ראינו כזאת בכל המקרא לומר "כמוהו לא נהיתה", וכמוהו לא תוסיף, ותחסר מלת על, וככה הוא אשר כמוהו לא נהיתה, ועל כמוהו לא תוסיף צעקה:

וטעם כמוהו, שוד או שבר או מות והדומה להם:

אשר כמוהו לא נהייתה - הרבה מצינו לשון זכר ולשון נקבה בדבר א', המחנה האחת והכהו.

אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה. אֲשֶׁר בַּלַּיְלָה כָּמֹהוּ לֹא נִהְיְתָה צְעָקָה כָּזֹאת, וְזֶה כִּי לֹא הָיָה לֵיל מִלְחֶמֶת חֵיל אוֹיְבִים, כִּי אָמְנָם אָז תִּרְבֶּה הַצְּעָקָה בָּעִיר, כְּעִנְיַן "קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים, וִילָלָה מִן הַמִּשְׁנֶה, וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵהַגְּבָעוֹת" (צפניה א:י), אֲבָל בְּלַיְלָה כָּזֶה שֶׁהָיָה לֵיל שָׁלוֹם בְּמִצְרַיִם, לֹא נִהְיְתָה וְלֹא תֹסִיף צְעָקָה כָּזֹאת.

אשר כמהו לא נהיתה מצינו לשון זכר גבי ענין נקבה, והרים ממנו בקומצו כל אשר יתן ממנו לה׳‎ יהיה קדש, ובענין אחר זכר ונקבה אל המחנה האחת והכהו והנה רוח גדולה וחזק. וי״‎א דכמהו לא קאי אצעקה אלא אלילה דכתיב לעיל כחצות הלילה אני יוצא, והכי קאמר כמוהו של אותו לילה לא נהיתה כן צעקה ולא תוסיף.