שְׁמוֹת י׳ · י״ט

רוח ים. רוּחַ מַעֲרָבִי:

ימה סוף. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁיַּם סוּף הָיָה מִקְצָתוֹ בַּמַּעֲרָב, כְּנֶגֶד כָּל רוּחַ דְּרוֹמִית, וְגַם בְּמִזְרָחָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ רוּחַ יָם תְּקָעוֹ לָאַרְבֶּה בְּיָמָּה סוּף כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן מָצִינוּ לְעִנְיַן תְּחוּמִין שֶׁהוּא פּוֹנֶה לְצַד מִזְרָח, שֶׁנֶּאֱמַר "מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים" (לקמן כג לא) מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, שֶׁיָּם פְּלִשְׁתִּים בַּמַּעֲרָב הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּפְּלִשְׁתִּים "יוֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים" (צפניה ב'):

לא נשאר ארבה אחד. אַף הַמְּלוּחִים שֶׁמָּלְחוּ מֵהֶם:

וַהֲפַךְ יְיָ רוּחָא מַעַרְבָא תַּקִיף לַחֲדָא וּנְטַל יָת גוֹבָא וּרְמָהִי לְיַמָא דְסוּף לָא אִשְׁתָּאַר גוֹבָא חַד בְּכֹל תְּחוּם מִצְרָיִם:

ויהפך ד' רוח ים. נקרא מערב ים בלשון הקדש, בעבור ים הגדול היוצא מספרד ועובר על ארץ מצרים, אל ארץ ישראל, והוא לפאת מערב ואיננו ים אוקינוס כי ישראל לא ירשו כל כך, ונקרא ים ספרד הים הגדול בעבור שרחבו ג' מאות פרסאות, ושאר הימים שבארץ ישראל כים סוף וים כנרת וים המלח אין בהם שיהיה רחב שלשים פרסה:

ויהפך ה' רוח ים - כי רוח הקדים הביאו מן הים ורוח מערבי החזירו לים.

רוח ים חזק מאד רוח מזרחי הביאו כדכתיב נהג רוח קדים ורוח מערב החזירו למקומו למזרח.

ויתקעהו לשון ולבן תקע את אחיו.