וַיָּ֥קׇם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף׃

ויקם מלך חדש. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר חָדָשׁ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵרוֹתָיו:

אשר לא ידע. עָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ לֹא יְדָעוֹ (סוטה י"א):

וְקָם מַלְכָּא חַדְתָּא עַל מִצְרָיִם דְלָא מְקַיֵם גְזֵרַת יוֹסֵף:

ויקם מלך חדש. פירושו כמשמעו בלא תוספות, שלא היה מזרע המלוכה על כן כתיב ויקם, כמו כי הקים בני את עבדי (ש"א כב ה):

ויקם מלך חדש - ונתחכם עליהם למעטם ולא הועיל לו.

וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם וְכוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה זִכָּרוֹן מִמֶּנּוּ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים לַמְּלָכִים בְּלִי סָפֵק, בִּפְרָט בְּעִנְיַן הַחִדּוּשׁ אֲשֶׁר שָׂם לְחֹק, לֹא עָלְתָה עַל לֵב הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ אֶפְשָׁרוּת הֱיוֹתוֹ מִזֶּה הָעָם, וְשֶׁהָיָה עִם זֶה רָאוּי לָשֵׂאת פָּנִים לְעַמּוֹ בַּעֲבוּרוֹ.

ויקם מלך י״‎מ מדלא כתיב מיתה במלך ש״‎מ שהוא עצמו היה, שהיה כבר אלא שנתחדשו גזרותיו. ומהו ויקם, שקם על ישראל כאויב שנאמר, לאור יקום רוצח, כי קמו בי עדי שקר.

וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם וְגוֹ׳. לְשׁוֹן קִימָה לֹא מָצִינוּ בְּמֶלֶךְ, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר וַיִּמְלֹךְ מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם, מַהוּ וַיָּקָם? וְנִרְאֶה לְפִי שֶׁלְּשׁוֹן קִימָה שַׁיָּךְ בְּמִי שֶׁקָּם עַל רֵעֵהוּ לְהָרַע לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד ח) ״וַיָּקָם קַיִן עַל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ״. וּכְתִיב (דברים כב כו) ״כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ״, כָּךְ מֶלֶךְ עָרִיץ זֶה עַל יְדֵי הַתַּחְבּוּלוֹת אֲשֶׁר חִשֵּׁב לַעֲשׂוֹת לְיִשְׂרָאֵל נֶגֶד רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁרָאָה כִּי ה׳ עִמָּהֶם בְּמָה שֶׁהָיוּ פָּרִים וְרַבִּים שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם, מִכָּל מָקוֹם רָצָה לְהִתְחַכֵּם לוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי זֶה גָּרַם שֶׁהֵשִׁיב ה׳ עֲמָלָם בְּרֹאשָׁם עַל יְדֵי הַמַּכּוֹת עֶבְרָה וָזַעַם אֲשֶׁר שָׁלַח ה׳ בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י ז) ״הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם״, וּמִתּוֹךְ זֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא קָם עֲלֵיהֶם לְהָבִיא עַל הַמִּצְרִים כָּל הַמַּכּוֹת הָהֵמָּה.

וְאָמַר ״אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף״, כִּי לֹא יָדַע מַה שֶּׁקָּרָה לְיוֹסֵף, כִּי אֶחָיו הָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים בְּכָל עֹז לְהַאֲבִידוֹ וּלְבַטֵּל חֲלוֹמוֹתָיו, וְלֹא הוֹעִילוּ לָהֶם כָּל נִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ, כִּי רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ הָיָה עִם יוֹסֵף לְגַדְּלוֹ, וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם (ישעיהו מ:ח). כָּךְ פַּרְעֹה אָמַר ״פֶּן יִרְבֶּה״ (שמות א:י) נֶגֶד רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁאָמַר ״כֵּן יִרְבֶּה״ (שמות א:יב), וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת עֲלֵיהֶם וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ, כַּאֲשֶׁר לֹא עָלְתָה בְּיַד אֲחֵי יוֹסֵף. וּבְכָל מַה שֶּׁהָיָה קָם עַל יִשְׂרָאֵל, אוֹתָהּ קִימָה הָיְתָה עַל הַמִּצְרִים, וְעַל קָדְקֳדָם חֲמָתוֹ יֵרֵד.