מפני שהמיילדות יראות את האלוהים, עושה להן ה׳ בתים. רש״י מבאר שהכוונה לבתי כהונה ולוויה ומלכות הקרויים ״בתים״: כהונה ולוויה יצאו מיוכבד, ומלכות ממרים, כמובא בגמרא. אונקלוס מתרגם ״ועבד להון בתין״. אבן עזרא מבאר את דרך הלשון ומדגיש שיראתן הייתה מן השם ולא מן המלך, ולכן זכו לשכר. הפסוק חוזר ומדגיש את הקשר שבין יראת האלוהים של המיילדות לבין הגמול שהן זוכות לו, ומלמד שמסירותן להצלת חיים נושאת פרי לדורות בדמות שושלות מכובדות בישראל.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
ויהי כי יראו. בעבור שלא יראו ממלך מצרים רק יראו מהשם, וייטב אליהן, ודע כי זו המלה איננה מהפעלים העומדים ולא מן היוצאים כי הוא על דרך שיקבל האדם היראה מאחר על כן יראו מאת ד' הוא הנכון, ואחזו דרך קצרה לומר "ירא את ד'" (מ"א יח יב), על כן מלת נורא איננה בבנין נפעל כמו נולד (דה"א ב ג) נשבר ונדכה (תה' נא יט), והמשכיל יבין;
ויעש להם בהרבה מקומות מצינו לשון זכר גבי נקבה. ויצל אלוקים את מקנה אביכם ויתן לי ויבואו הרועים ויגרשום. ועוד הרבה.
בתים אלו בנים, שבניו של אדם נקראו בית. מישנד״א בלע״ז. כמו שמצינו בדוד, והגיד לך כי בית יעשה לך וגו׳ והקימותי את בניך אחריך וגו׳ והכינותי את ממלכתו. אף כאן נתן להם בנים והולך ומפרש כיצד. ד״א ויעש להם פרעה בתים לעמוד בם ולא יהיו זזות מהם וצוה להוליך שם העבריות בשעת לידתם להשליך היאורה הזכרים.