רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי. זַרְעִי. כְּמוֹ "נַחֲלַת ה' בָּנִים". לָתֵת פְּגַם בְּזַרְעִי, שֶׁנֶּאֱמַר, "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי". וְטָעָה בְּ"עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית":
רוּת ד׳ · ו׳
וַיֹּ֣אמֶר הַגֹּאֵ֗ל לֹ֤א אוּכַל֙ (לגאול) [לִגְאׇל־]לִ֔י פֶּן־אַשְׁחִ֖ית אֶת־נַחֲלָתִ֑י גְּאַל־לְךָ֤ אַתָּה֙ אֶת־גְּאֻלָּתִ֔י כִּ֥י לֹא־אוּכַ֖ל לִגְאֹֽל׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
ויאמר הגואל לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי, גאל לך אתה את גאולתי. רש״י מבאר ״נחלתי״ - זרעי, כמו ״נחלת ה׳ בנים״, כלומר חשש לתת פגם בזרעו. אבן עזרא מציע שהיתה לו נחלה רבה, ומביא גם דעה שהדבר רומז על אשתו. המלבי״ם מדייק במילה ״לי״ שבדבריו ומסביר שכוונתו שלא יוכל שהקניין יהיה לעצמו ועל שמו, ולכן הוא ירא. הגואל האלמוני נעלם מן הסיפור בפסוק הזה, ושמו לא נזכר לעולם - וזה בדיוק ההפך ממה שרות ובועז עושים, שעניינם כולו הקמת שם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12פן אשחית את נחלתי. היתה לו נחלה רבה. ויש אומרים רמז על אשתו.
גאל לך. הנה נתתי לך רשות, כי אני לא אוכל.
Ibn Ezra on Ruth -- Daat
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19ויאמר הגואל, ע"ז השיב אחר שלא אוכל לגאל לי דייק מלת לי ר"ל שלא אוכל שיהיה לעצמי ויהיה לי על שמי א"כ אני ירא פן אשחית את נחלתי אחר שלא יקרא על שמי, וע"כ גאל לך אתה את גאולתי כי לא אוכל לגאול, ולדברי חז"ל הוא לא דרש עמוני ולא עמונית ועז"א פן אשחית את נחלתי, וי"ל שע"ז כפל כי לא אוכל לגאול על שני טעמים אלה:
Malbim on Ruth--Wikisource