רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה. אַתָּה צָרִיךְ לִקְנוֹת, וְהִיא אֵינָהּ מִתְרַצָּה אֶלָּא אִם כֵּן תִּשָּׂאֶנָּה:
רוּת ד׳ · ה׳
וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹם־קְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נׇעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵ֠ת ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּת֙ (קניתי) [קָנִ֔יתָ] לְהָקִ֥ים שֵׁם־הַמֵּ֖ת עַל־נַחֲלָתֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
עתה מוסיף בועז את התנאי: ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת קנית להקים שם המת על נחלתו. רש״י מבאר שאת רות אתה צריך לקנות, והיא אינה מתרצה אלא אם כן תישאנה. אבן עזרא דן בצורת הפועל ומזכיר שהמילה כתובה ״קניתי״ ונקראת ״קנית״. המלבי״ם מסביר שכאן גילה לו בועז שאי אפשר לגאול את חלקה של נעמי לבדו, שכן הגואל הקונה את חלקה יצטרך לגאול גם את חלקה של רות. זהו הרגע שבו העסקה משנה את פניה לגמרי.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12אשת המת קנית. הטעם מזאת המלה 'תקנה', ופועל עבר תחת עתיד. כי האשה יש לה כתובה, גם האם יורשת הנשאר. ונכתב 'קניתי', והטעם 'כן אקנה אני'.
Ibn Ezra on Ruth -- Daat
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19ויאמר בועז. אז גלה לו בועז שא"א לגאול חלק של נעמי לבד כי הגואל הקונה חלק של נעמי יצטרך לגאול גם החלק של רות, [ויש הבדל ביניהם שחלק של נעמי יקנה באחד מדרכי הקניה שקונים בהם שדה, אבל חלק השייך לרות לא יקנה באופן זה רק בדרך יבום שייבם את רות וממילא יזכה בהשדה, רק שאז צריך להקים שם המת על נחלתו אחר שבא לזכות בחלק זה ע"י יבום שעי"כ יקום ע"ש המת לנחלה, וז"ש ביום קנותך השדה ר"ל לא תקנה חלקת השדה דהיינו רק חלק של נעמי לבד רק תקנה השדה כלה בשני חלקיו, ויש חילוק בדרכי קניתם שחלק של נעמי תקנה מיד נעמי בדרכי הקניה, ותתן כסף מחירו, אמנם החלק השני שתקנה מאת רות המואביה [בזה לא אמר מיד כי זה לא נקנה מיד ליד ע"י כסף] אשת המת קנית בחלק הזה צריך אתה לקנות אשת המת ע"י יבום ועמה תזכה גם בחלק השדה, ובזה יש תנאי להקים שם המת על נחלתו, שנחלה זו תקרא ע"ש אשת המת לא על שמך כדין יבום:
Malbim on Ruth--Wikisource