רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וַיֹּאמֶר אַל יִוָּדַע. מוּסָב עַל "וַתָּקָם בְּטֶרֶם יַכִּיר". הוּא זֵרְזָהּ לָקוּם, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ, "אֵין כְּבוֹדִי שֶׁיִּוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן:
רוּת ג׳ · י״ד
וַתִּשְׁכַּ֤ב מַרְגְּלוֹתָו֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וַתָּ֕קׇם (בטרום) [בְּטֶ֛רֶם] יַכִּ֥יר אִ֖ישׁ אֶת־רֵעֵ֑הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ אַל־יִוָּדַ֔ע כִּי־בָ֥אָה הָאִשָּׁ֖ה הַגֹּֽרֶן׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
ותשכב מרגלותיו עד הבוקר ותקם בטרם יכיר איש את רעהו, ויאמר אל יוודע כי באה האישה הגורן. רש״י מסביר שהמילים ״אל יוודע״ מוסבות על ״ותקם בטרם יכיר״, ושבועז הוא שזירז אותה לקום, מפני שאמר בלבו שיש להימנע מחשד. המלבי״ם מסביר שבועז ציווה את נערו שלא יגלה לשום אדם שהאישה שהיתה בשדה עם נערותיו באה מן השדה אל הגורן ונשארה שם ללון. הדאגה לשמה הטוב של רות, ברגע שבו כבר הובטח לו שהיא תהיה שלו, היא אחד הביטויים החזקים לאופיו של בועז במגילה.
מבוסס על רש״י, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19ויאמר אל יודע, צוה את נערו שלא יגלה לשום אדם שהאשה שהיתה בשדה בלילה עם נערותיו באה מן השדה אל הגורן ונשארה שם ללון:
Malbim on Ruth--Wikisource